ו – ברכת המזון

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-07-06/

תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת – 'רצה והחליצנו', בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה, תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה. וכדי לחזור לנושא הברכה מסיימים בבקשה על ירושלים ועל הגאולה, וחוזרים לברכת 'ובנה ירושלים'.

שכח לומר 'רצה' ונזכר לפני שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב', תקנו שיאמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". וימשיך לומר ברכת 'הטוב והמטיב'. ואם כבר התחיל ברכת 'הטוב והמטיב' ונזכר שלא אמר 'רצה', צריך לחזור ולומר את ברכת המזון מתחילתה. שכך תקנו חכמים שיזכיר בברכת המזון את עניין השבת, ואם לא הזכיר – לא יצא ידי חובת ברכת המזון (שו"ע קפח, ו).[5]

אמנם כל זה אמור לגבי שתי הסעודות הראשונות, שבהן חובה לאכול לחם לכל הדעות, וממילא חייבים אח"כ לברך ברכת המזון. אולם אם שכח להזכיר את השבת בסעודה שלישית – אינו חוזר, משום שבדיעבד יכול לקיים את מצוות סעודה שלישית במיני מזונות, וממילא אינו חייב לברך ברכת המזון, ולכן אם שכח לומר 'רצה' אינו חוזר לברך. וכן הדין למי ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש או בחול המועד, שכיוון שאינו חייב לאכול אז לחם – אינו חוזר (שו"ע קפח, ח).[6]

מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה וסיים אותה לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון 'רצה', שהולכים אחר התחלת הסעודה. ואם חל ראש חודש במוצאי שבת, ישנו ספק מה יזכיר בברכת המזון. והרוצה לצאת מהספק, יסיים לאכול לפני צאת הכוכבים, ויאמר בברכת המזון 'רצה' בלבד. ואם ירצה להמשיך לאכול פת אחר צאת הכוכבים, יאמר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' (עולת ראיה).[7]


[5]. לדעת ח"א מז, יח, אפילו אם התכוון להתחיל לומר ברכת 'הטוב והמטיב' ואמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" עדיין יכול לתקן ולומר "שנתן שבתות" וכו'. אולם לדעת רוב האחרונים, אפילו אם התחיל לומר מילה אחת בלבד לשם ברכת 'הטוב והמטיב', כגון שפתח ואמר "ברוך", כבר חייב לחזור לתחילת ברכת המזון, מפני שהראה בזה שהסיח דעתו מלומר את הבקשה על השבת. למעשה, בבאו"ה נוטה להחמיר שיחזור לברך מתחילה, וכ"כ בבא"ח ש"א חוקת כ. וכדעת הח"א כתבו בכה"ח קפח, כח, ויבי"א ו, כח.

[6]. אמנם לדעת ה'בן איש חי' (ש"א חוקת כ וכב), גם בסעודה שלישית, אם בירך ברהמ"ז לפני צאה"כ, חוזר לומר 'רצה', מפני שעפ"י הסוד אין הבדל בין סעודה שלישית לשאר הסעודות. ולהלכה כתבתי כשו"ע ורוה"פ שאינו חוזר.

[7]. נחלקו הפוסקים בדין מי שהמשיך לאכול פת לאחר צאת הכוכבים, יש אומרים שהולכים אחר סוף הסעודה ויזכיר 'יעלה ויבוא' (מ"ב קפח, לג; ישכיל עבדי ח"ז או"ח כז). ויש אומרים שהואיל ולא הבדיל הולכים אחר תחילת הסעודה ויזכיר 'רצה' (בא"ח ש"א חקת כב, וילקוט יוסף רצא, יח). ויש אומרים שהואיל והסעודה נמשכה בשני הזמנים יזכיר את שניהם (ט"ז קפח, ז, מג"ג ובגדי ישע, עולה ראיה ח"א עמ' שסד), וכך יש לנהוג אם המשיך לאכול אחר צאת הכוכבים.

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.