חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

טז – ההיתר השני – לכסות את האש

כפי שלמדנו, אם המאכל עדיין לא התבשל כראוי (לכל שיטה כדרכה), אסור להשהות אותו על האש לפני כניסת השבת, שמא יבוא בשבת להיטיב את האש. אבל עדיין יש דרך להתיר זאת, על ידי כיסוי האש. שעל ידי שיכסו את האש ויחלישו בכך את חומה, יזכירו לעצמם שלא להגבירה אח"כ. ואם ישכחו ויבואו להיטיב את האש, כשיראו שהאש מכוסה, יזכרו שהיום שבת ויזהרו שלא להגביר את האש. ולכן מותר להשהות מאכלים שלא נתבשלו כראוי על פלטה חשמלית, הואיל וגופי החימום שבה מכוסים.

וכן מותר לכסות את האש שבכיריים בטס נחושת, ולהשהות עליו את התבשילים שלא נתבשלו כראוי, שעל ידי כיסוי האש עושים סימן ברור שמזכיר את השבת, ועל ידי כך יזהרו שלא להגביה את האש. ולכתחילה טוב לכסות גם את כפתורי הגז.[15]

אף שמותר להניח על טס הנחושת או על הפלטה תבשיל שעדיין לא נסתיים בישולו, לכתחילה מוטב שכל המאכלים יהיו מבושלים לגמרי לפני כניסת השבת. משום שכל זמן שהם אינם מבושלים כל צרכם, כל פעולה שתגביר את חומם אסורה מהתורה. למשל, אם פתחו סיר של תבשיל שעוד לא נגמר בישולו, אסור לסוגרו. וכן אסור להזיז את הסיר למקום יותר חם על הפלטה (כמבואר בהלכה ג). ולכן טוב להניח על הפלטה רק תבשילים שכבר נגמר בישולם (שש"כ א, עב).


[15]. בזמן חז"ל היו מבשלים ומחממים בכירה ובה גחלים, ותקנו חכמים שאם יגרוף את הגחלים החוצה, או שיכסה אותם באפר, מותר להשהות בתוכה תבשיל שאינו ראוי לאכילה. כיום איננו מבשלים על גבי גחלים אלא על אש הגז, או על כיריים חשמליות, ולמצוא דבר המקביל לגריפת הגחלים אי אפשר, אבל אפשר לעשות דבר הדומה לקטימת הגחלים, והוא כיסוי האש. שכן הקטימה באפר כיסתה את הגחלים והחלישה את חומם אך לא כיבתה אותם, וכך היה ניתן להמשיך לבשל על גבם. ולא חששו שמא ישכחו את השבת ויטיבו את האש, מפני שקטימת הגחלים מזכירה שהיום שבת, ועל ידי כך יימנעו מחיתוי בגחלים. וכן בפלטה של שבת, הואיל וגופי החימום מכוסים, הרי הם כאש קטומה. וכן כיסוי אש הגז בטס נחושת נחשב כקטימה. ואין צורך לכסות את הכפתורים של הגז, ואף אם יכסו אותם, חובה לכסות את האש. וכ"כ אול"צ ח"ב יז, ב; שבות יצחק ח"ב עמ' כא, בשם ריש"א; רשז"א כמובא במאור השבת ח"ב עמ' תרכח. גם לאג"מ או"ח א, צג, ושש"כ א, הערה ריח (עפ"י מ"ב רנג, יד), העיקר לכסות את האש, אלא שלכתחילה לדעתם טוב לכסות גם את הכפתורים. ובשבט הלוי ג, מט, סובר שהעיקר לכסות את הכפתורים, כדי למנוע אפשרות של הגדלת האש, אך מצריך גם כיסוי האש. ולמנו"א ח"א ג, א, העיקר לכסות את האש אבל אפשר להתיר גם על ידי כיסוי הכפתורים.

והחזו"א (לז, ט; יא) החמיר וסבר שהפלטה אינה נחשבת קטומה, כי היא מקור החום ואין עליה כיסוי נוסף, ולכן אסור להשהות עליה תבשיל שאינו ראוי לאכילה. וכן דעת הרב אליהו (מאמר מרדכי ד, ז). ועוד החמיר מפני שלשו"ע רנג, א, אסור להשהות על גחלים תבשיל שנגמר בישולו, משום איסור הטמנה, ולדעתו גם כאשר תחתית הסיר מונחת על דבר מוסיף חום הרי זה כהטמנה אסורה, וכדי להתיר את השימוש בפלטה הצריך להוסיף עוד טס מתכת בפלטה כדי ליצור חלל נוסף. ובאור לציון ח"ב יז, א, דחה סברה זו, משום שהשו"ע החמיר רק בגחלים שהסיר שוקע בהם, אבל לא החמיר בהנחה על דבר חם קשה. ועי' בהערה 13 שמנגד יש מקילים יותר וסוברים שאפשר להשהות תבשיל לא מבושל על אש גלויה יציבה שאין חשש שיבוא להגביהה. וההלכה כדעה האמצעית המבוארת למעלה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן