כג – הטמנה על פלטה וסיר לבישול איטי (קראק-פאט)

[26]. השו"ע (רנג, א; רנז, ח), מחמיר בשני דינים בנושא הטמנה: א) גם כאשר טומנים בדבר שאינו מוסיף הבל כדוגמת בגד, אם הוא מונח מעל דבר שמוסיף הבל, כמו פלטה, נחשב שטומנים את הסיר בדבר המוסיף הבל. ב) הטמנה בדבר המוסיף הבל אסורה גם אם היא הטמנה במקצת (כדוגמת הטמנה בגחלים). לכן אסור לפי דעתו לכסות את הסיר שעומד על הפלטה במגבת, ואפילו אם הכיסוי מצד אחד בלבד או רק מלמעלה ואפילו מערב שבת, הואיל וזה נקרא הטמנה בדבר המוסיף הבל. וכ"כ במנו"א ח"א ג, יט-כ.

לעומת זאת, ביבי"א ו, לג, היקל לעטוף לפני שבת את הסיר שעומד על הפלטה בשמיכות מכל צדדיו, משום שלדעת הרמב"ן, כל שיש רווח בין מקור החום לקדרה הטמונה אין זה נחשב טומן בדבר שמוסיף הבל, ולדעתו בפלטה יש רווח, ולכן הפלטה לחוד והכיסוי לחוד. וכ"כ הרב משאש (שמש ומגן ח"ג או"ח נ).

ודעה אמצעית היא דעת הרמ"א, שאם ישנו מקור חום למטה, גם אם הכיסויים שלמעלה אינם מוסיפים הבל, הרי הם נחשבים כדבר המוסיף הבל, אלא שאם הכיסוי אינו עוטף את הסיר מכל צדדיו, אין בזה איסור, כי איסור הטמנה הוא רק כאשר הכיסוי שלם מכל צדדי הסיר. וכך פוסקים יוצאי אשכנז, וכ"כ בשש"כ א, עז. ובאול"צ ח"ב יז, י, היקל עפ"י המנהג כיבי"א, וכתב שטוב שלא יכסה את הסיר לגמרי (היינו כמנהג אשכנז), ואם אפשר טוב להחמיר כמו השו"ע. וכתבתי למעלה כרמ"א שזו הדעה האמצעית.

[27]. האוסרים סוברים שאם רוב הסיר טמון וק"ו כאשר כל צדדיו, ורק חלקו העליון גלוי, הוא נחשב כטמון בדבר המוסיף הבל, ולכן אסור להפעילו אפילו מערב שבת. וכך דעת רשז"א (מנחת שלמה ח"ב לד, ה), וארח"ש בשם ריש"א (ב, הערה קמט). ורק אם ישימו דבר שיגביה וירחיק את הסיר מכלי הקיבול המחמם שלו – מותר מצד הטמנה. עוד חששו מצד שהייה, שהואיל ויש בסיר זה דרגות חום, יש חשש שיבואו להגביר את החום, ורק אם יכסו את גופי החימום בכיסוי שימעט את חומם, או שהתבשיל יהיה מבושל כל צרכו, יהיה מותר מצד השהייה. ודעת המתירים, שהואיל ואין הכלי טמון כולו, אין זו הטמנה (רמ"א רנג, א; מ"ב מח), ואם התבשיל אינו מבושל כל צרכו, יש לכסות את הכפתורים, שעל ידי כך הוא נחשב קטום, וכפי שלמדנו לעניין תנור (לעיל יז). וכ"כ בחזון עובדיה שבת ח"א עמ' סד; ושבט הלוי ט, נב. וכיוון שהדין דרבנן, הלכה כמקילים, ובנוסף לכך סברתם נראית. ועי' בהרחבות.