חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – צביעה במאכלים

כלל נקוט בידינו, אין איסור צביעה במאכלים. לפיכך, מותר לתת כורכום בתבשיל, אף שהוא מוסיף בו צבע צהוב. וכן מותר לטבול לחם ביין, אף שהוא נצבע באדום (שו"ע שכ, יט). משום שאיסור צביעה מהתורה הוא בצבע שמתקיים זמן רב, כמו בצביעת בגדים וקירות, והוסיפו חכמים ואסרו גם צביעה לזמן קצר, אבל במאכלים שעיקר עניינם בטעם ולא בצבע, ואין רגילים לצובעם, לא אסרו חכמים לצובעם דרך ארעי.

יש מחמירים שלא לצבוע משקים, כי בהם ניכרת יותר הצביעה, ויותר רגילים לצובעם, שכן לפעמים מכינים צבעים נוזליים לצביעת בגדים וקירות, ולכן למרות שהם נועדו לשתייה אסור לצובעם מדברי חכמים (בא"ח ש"ש פקודי ג-ד). ולדעת רוב הפוסקים, גם במשקים אין איסור צביעה, וכן הלכה (ד"מ שכ, ב). אולם לכתחילה כשאפשר, עדיף לחוש לדעת האוסרים ולא לצבוע משקים. לפיכך, כאשר מערבים יין אדום ולבן, עדיף שלא לשפוך את האדום לתוך הלבן, שכך הלבן נצבע, אלא לשפוך את הלבן לתוך האדום, שאז צביעתו אינה ניכרת, כי היין הלבן מתבטל לתוך האדום. וכן כאשר מכינים מיץ, עדיף להניח תחילה את התרכיז ולשפוך עליו את המים, שאז המים נבלעים בתרכיז ואין ניכר שהם נצבעים. וכן כאשר מכינים תה בעזרת תמצית נוזלית, טוב להניח תחילה את התמצית ועליה לערות את המים (שעה"צ שיח, סד-סה. ועי' לעיל י, ח, שיש לערות את המים מכלי שני).[16]


[16]. לרוה"פ אין צביעה במאכלים ומשקים (שו"ע שכ, יט, ד"מ ב; חכ"צ צב; מטה יהודה שיח, ב, ועוד רבים). אמנם יש מחמירים: בנשמ"א כד, ג, חושש לאיסור תורה כאשר מטרת הצביעה כדי למכור את המאכל, ובבאו"ה שכ, יט, דחה דבריו. אך מ"מ יש בזה איסור דרבנן של הכנה לחול, ולכן אסור לצבוע לשם מכירה (ועי' מ"ב שכ, נו). וי"א שאמנם במאכלים אין צביעה אבל במשקים אסור לצבוע מדרבנן (רב פעלים ח"ג או"ח יא, ובא"ח ש"ש פקודי ג-ד; האלף לך שלמה קלו; לב חיים ג, עח), ואף שהדין דרבנן ורוה"פ מקילים (עי' יבי"א ב, כ), לכתחילה טוב להחמיר. וגם למחמירים, כאשר מערבים את המשקה השקוף בתוך הצבעוני אין איסור (חסד לאלפים שכ, ו, שעה"צ שיח, סה). ולדעת המחמירים במשקים, אם הכוונה לצבוע יש מקום להחמיר גם באוכלים (בא"ח ש"ש פקודי ג; מנו"א ח"ג יג, ח, 26, 30; שש"כ יא, לט). ועי' בהרחבות.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן