ג – מכשירים חשמליים שמשמיעים קול (כטלפון ורמקול)

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-17-03/

כפי שלמדנו, בכלל האיסור להפעיל מכשירים חשמליים בשבת, אסור להתקשר בטלפון ואסור להפעיל רמקול.

וגם כאשר קו הטלפון פתוח מערב שבת, או הרמקול מופעל מערב שבת, אסור לדבר בשבת בטלפון או ברמקול, משום שהדיבור מגביר את זרמי החשמל במיקרופונים, וכבר למדנו שיש אומרים שהשימוש בחשמל אסור מהתורה ויש אומרים שהאיסור מדרבנן. בנוסף לכך, גזרו חכמים שלא להשמיע קול בכלי מיוחד שנועד לכך, ולדעת רבים, כל המדבר ברמקול עובר על איסור חכמים זה (עפ"י רמ"א שלח, א). בנוסף לכך, השימוש ברמקול נראה כמעשה חול. והוא גם נראה כזלזול בשבת, שהשומעים עלולים לחשוב שהפעילו את המכשיר בשבת (אג"מ או"ח ג, נה).[2]

אבל מותר לכבד-שמיעה להשתמש במכשיר שמיעה חשמלי המוצמד לאוזנו, ובתנאי שיפעיל את המכשיר מערב שבת, ובמשך השבת לא יגביר את הזרם שבמכשיר ולא יפחית. וכשירצה לישון יסיר את המכשיר מאוזנו בלא לכבותו, ולמחרת בבוקר יחזיר אותו לאוזנו בלא להפעילו. ואף שלמדנו שאסור להשתמש ברמקול וטלפון, מפני שהדיבור דרכם מגביר את זרמי החשמל שבמכשיר, זהו דווקא כאשר מדברים ישירות למכשיר, אבל כאשר מדברים כדרך העולם, הרי שהפעלת המכשיר שבאוזן השומע נעשית בכוח שני שזו פעולת 'גרמא', ובשעת הדחק מתירים 'גרמא'. ואין בזה איסור של השמעת קול בשבת או זלזול בשבת, הואיל והקול נשמע לאוזנו של בעל המכשיר בלבד.[3]="#_ftn3" name="_ftnref3">[3]

כשם שאסור להפעיל רמקול לפני כניסת השבת כדי שידברו בו בשבת, כך אסור להשאיר מכשיר אינטרקום פתוח בשבת כדי לשמוע דרכו את קולות הבאים לבקר או את הנעשה בחדר הילדים. ואמנם כאשר אין מדברים ישירות לתוך האינטרקום, אלא מדברים בחדר והקול נשמע במקום אחר, דינו קל יותר, שהוא 'גרמא'. אולם עדיין יש בזה איסור מצד שהוא מעשה חול וזלזול בשבת ואיסור שימוש במכשיר שמשמיע קול. אבל אם בטעות מכשיר האינטרקום נשאר פתוח בשבת, כל זמן שאדם אינו מתכוון להשמיע את קולו דרך המכשיר, מותר לו להמשיך לדבר כדרכו.[4]


[2]. יהודי מאמריקה שמחלל שבת ומתקשר בשבת בטלפון לחבירו שבארץ ישראל, אף שבארץ ישראל כבר יצאה השבת, אסור לזה שבארץ ישראל לדבר עמו, מפני שהוא נהנה מחילול השבת של חבירו. אבל מותר לזה שבארץ ישראל לדבר עם גוי הנמצא במקום שבו עדיין שבת, שהגוי אינו חייב בשמירת שבת (שש"כ לא, כז).

[3]. מצד איסור השמעת קול אין איסור להשתמש במכשיר שמיעה, כי הקול נשמע בשקט לאוזנו של בעל המכשיר בלבד. אולם הבעיה מצד הפעולה החשמלית שבמכשיר. ואכן יש שאסרו שימוש במכשיר זה (דובב מישרים, לבושי יו"ט טו, ריש"א בארח"ש כו, כג). אולם למעשה רבים מאוד התירו לכבד-שמיעה להשתמש במכשיר שמיעה, וכ"כ באג"מ או"ח ד, פה. ולדעת הסוברים שהפעלת מכשיר שאין בו חוט להט אסורה מדרבנן משום הולדת חשמל, אין בהוספת זרם הולדה חדשה, ואולי הוא רק עובדין דחול, ולצורך גדול אפשר להתיר. וכן לסוברים שהפעלת מכשיר אסורה משום בונה או מתקן מנא, כיוון שהמכשיר כבר עבד לפני כן, אין בהוספת זרם במכשיר דבר חדש. ועפ"י סברות אלה התירו רשז"א, צי"א ו, ו; שש"כ לד, כח; יבי"א ח"א יט, יט; מנחת יצחק ב, יז. ועי' באנציקלופדיה תלמודית כרך יח עמודים תשלא-תשלב. ואמנם מרן הרב קוק באורח משפט עא, אסר דיבור ברמקול מפני שהדיבור מזרים חשמל במכשיר, ומבאר שאין זה גרמא, מפני שהדבר נעשה באופן ישיר ומיידי. אבל נראה שכאשר מדברים כרגיל וגלי הקול מתפשטים עד אשר מגיעים למכשיר שבאוזן, ושם מתהפכים לזרמי חשמל, הרי זה 'כוח שני' שהוא גרמא, כמבואר בסנהדרין עז, ב, וחולין טז, א. וגרמא מותר בשעת הדחק כמבואר בשבת קכ, א, שו"ע ורמ"א שלד, כ, ולעיל ט, ט.

[4]. המדבר ברמקול מתכוון לדבר אליו, וכך רגילים להגביר קול, ולכן אין להחשיבו כגרמא. לעומת זאת המדבר בחדר וקולו נשמע דרך האינטרקום, כיוון שאין רגילים לדבר כך, ופיו רחוק מהאינטרקום, הרי זה כוח שני וגרמא, כמו מכשיר שמיעה באוזן (אמנם יש עוד לעי' בזה כמובא בהרחבות). אלא שהואיל והקול נשמע בחלל החדר, הרי זה עובדין דחול וזלזול בשבת. ואולי הוא גם בכלל הגזירה שלא להשתמש במכשיר שמשמיע קול (רמ"א שלח, א, אורח משפט עא. ועי' רמ"א רנב, ה). אבל כאשר האינטרקום נשאר פתוח בטעות, כיוון שהמדבר שם מפעיל את המכשיר ב'גרמא', וגם אינו מתכוון להשמיע קולו, הרי זה פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, שבשעת הצורך הקילו בו. ובשעת הדחק לצורך חולים אפשר להקל בהשארת אינטרקום פתוח, ועי' בתרומת הגורן א, עט. ובילקו"י שבת ח"ה (עמ' תג-תה), התיר לכתחילה. ואין לסמוך על כך שלא בשעת הדחק.

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן