חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – מעליות

אסור להפעיל מעלית בשבת, שכל לחיצה על כפתור המעלית כרוכה באיסורי תורה של שימוש בחשמל. ונחלקו הפוסקים לגבי מעליות הפועלות באופן אוטומטי. היינו שמתוכנתות מערב שבת לעצור בכל קומה או שתיים, ודלתותיהן נפתחות מעצמן למשך זמן מסוים ושוב נסגרות, ואח"כ ממשיכות לעלות או לרדת.

יש אומרים שאסור לעלות ולרדת בהן, מפני שהשימוש במעלית הוא מעשה חול. בנוסף, הנכנס למעלית גורם למנוע של המעלית להפעיל יותר כוח ולצרוך יותר חשמל בעת העלייה והירידה (חלקת יעקב ג, קלז; מנחת יצחק ג, ס; חוט שני ח"א עמ' רו; הרב ואזנר).

ולדעת רבים, מותר להשתמש במעלית אוטומטית, הואיל והאדם אינו עושה שום פעולה לשם הפעלת המעלית, אלא היא עובדת על פי תוכנית שהופעלה בערב שבת. וזה שיש במעלית מנגנון ששוקל את האדם ומורה למנוע כמה כוח להפעיל, ואף משתמש במשקלו כדי להפיק חשמל, אינו מעניינו של האדם שנכנס למעלית. מפני שבכל אופן המעלית תעלה ותרד לפי התוכנית שנקבעה לה, ולא אכפת לו מהפעולות שמתרחשות בקרבי המנוע כדי לחסוך חשמל, ולכן הפעולות שנגרמות בעקיפין עקב כניסתו למעלית אינן מיוחסות אליו כלל (שהן פסיק רישא דלא ניחא ליה בגרמא. הרב הנקין; הרב אונטרמן שבט מיהודה עמ' שטו; רשז"א בשש"כ כג, נח; ר"ז לב תחומין ב; ר"י רוזן תחומין ה, ועוד).

והלכה כדעת המתירים, שסברתם נראית. בנוסף, גם למחמירים האיסור בעיקרו מדברי חכמים, ובדברי חכמים הלכה כדעת המקילים. אמנם צריך להיזהר שלא להיכנס או לצאת בעת שהדלת עומדת להיסגר, כדי שלא לגרום לדלת להיפתח שוב. ולכתחילה טוב שההפעלה האוטומטית של המעלית תיעשה בפיקוח של אחד המכונים התורניים המוסמכים לכך, כדי לוודא שאכן הכניסה למעלית אינה מפעילה אור וכדומה, וגם כדי למעט את האיסור לפי שיטת המחמירים.[5]


[5]. לדעת רי"ל הלפרין, במעליות של הדור הקודם, היה מותר לעלות אבל אסור לרדת, מפני שבעת הירידה המעלית נעזרת במשקל האדם כדי להפיק חשמל, נמצא שהנכנס למעלית כדי לרדת נעשה שותף ביצירת החשמל (ספר 'מעליות בשבת'). אולם בדור האחרון המערכת שוכללה כך שאין הבדל בין עלייה לירידה, ולדעת המחמירים שתיהן אסורות מדברי חכמים, ולדעת המקילים שתיהן מותרות. למעשה הלכה כדעת המקילים, שאין להחשיב את פעולותיו של הנכנס למעלית כחמורות מ'גרמא' (כוח שני ולא פעולה ישירה). ואמנם אף שיש שהקילו ב'גרמא' לכתחילה, מקובל להתיר 'גרמא' רק לצורך גדול (לעיל ט, ט, 5), אולם כאן הוא גרמא בפסיק רישא דלא ניחא ליה שמותר לכתחילה (מנח"ש ח"א י, ו. ועי' לעיל ט, ט, ובהרחבות). וגם בלא גרמא, פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת (לעיל ט, 2, ח). מ"מ גם לאוסרים האיסור דרבנן, מפני שהוא פסיק רישא דלא ניחא ליה (לעיל ט, 2, ג), שאין לו כוונה לעשות מלאכה. וכיוון שנחלקו בזה הפוסקים, הרי דינו כדין ספק דרבנן לקולא. ואין לחשוש לטענת האוסרים משום 'עובדין דחול', הואיל והמעלית פועלת בשינוי גדול מדרך חול, עד שנקרא שמה 'מעלית שבת'.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן