ז – מראית עין והכשלת ישראל

פורסם בקטגוריה פרק כה - מלאכת גוי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-25-07/

כל מה שלמדנו שמותר להשכיר חנות או מפעל לגוי, וכן מותר לתת אותם לגוי באריסות, הוא דווקא כשאין חשש מראית עין. אבל אם שמו של היהודי נודע עליהם, והרואים אותם פעילים בשבת עלולים לחשוד ביהודי ששכר פועלים שיעבדו עבורו בשבת, אסור ליהודי לתת אותם לגוי בשכירות או אריסות.

וזהו שאמרו חכמים, שאסור ליהודי לתת את בית המרחץ שלו לגוי בשכירות או באריסות. משום שהיו רגילים להפעיל מרחץ על ידי שכירי יום, והרואים את המרחץ פועל בשבת היו חושדים ביהודי שמחלל את השבת על ידי העסקת פועלים, ויש לחשוש שחומת השבת תיפרץ עקב כך, שאנשים נוספים ישכרו פועלים גויים בשבת. אבל אם נתפרסם ברבים שהיהודי משכיר את בית המרחץ לגוי, מותר להשכיר אותו לגוי. וכן אם מנהג רוב אנשי אותו מקום לתת מרחץ באריסות, מותר לתת אותו באריסות לגוי (שו"ע רמג, א-ב).[8]

וכן הדין לגבי חנות, אם מפורסם שהיא של יהודי, אסור להשכיר אותה לגוי שיפעיל אותה בשבת, משום מראית עין. אבל אם יפרסמו ברבים שהחנות הושכרה לגוי, אין בדבר איסור.

גם כאשר יש חשש שיהודים מחללי שבת יכנסו ויקנו בחנות שהגוי שכר, אין איסור להשכיר את החנות לגוי, הואיל ומחללי השבת יכולים לקנות בחנות אחרת, והיהודי אינו מסייע להם בשעת העבירה. אבל אם רוב הקונים שיבואו לחנות בשבת יהיו יהודים ותפרץ בזה חומת השבת, אסור להשכיר את החנות לגוי שמתכוון לפתוח אותה בשבת (עי' ציץ אליעזר יג, לט).[9]


[8]. חילקו חכמים, שאם המלאכה נעשית מחוץ לתחום שבת, אין לחשוש למראית עין (שו"ע רמד, א). ויש לדעת שבעסקים גדולים שיש הפסד גדול מאוד אם לא יעבדו בשבת, גם כאשר שם היהודי על העסק, מותר לתת אותם באריסות לגוי. ואף מותר לקנותם לכתחילה על דעת כך (שו"ע רמד, ו). וגם במניעת רווח גדול אפשר להקל (אג"מ או"ח ד, נג). וכן אפשר להשכירם לגוי לכל שבתות השנה (רמ"א שם), וטוב להשכירם בתוספת כמה שעות ביום שישי כדי ששכירות השבת תובלע בשעות של ימי החול (עי' באו"ה שם 'דבמקום', ומ"ב רמג, טז). ואפשר להוסיף שבעסקים גדולים יש פחות חשש מראית עין, כי ענייניהם מפורסמים. לכאורה איסור מראית עין הוא גזירה לגזירה, שעצם איסור אמירה לגוי מדרבנן, ומדוע כשאין בפועל אמירה לגוי יש לגזור משום מראית עין. אלא שביאר בפמ"ג (משב"ז רמד, א), שאיסור אמירה לגוי נסמך על פסוק ולכן החמירו בו.

[9]. כיוצא בזה התיר בשו"ת בנין ציון טו, ומשיב דבר ב, לא, לתת מלאכה לגוי שיש לו פועלים יהודים שאולי יעבדו על מלאכתו בשבת, וזאת משום שגם בלעדיו הם היו מחללים שבת, לכן אין כאן 'לפני עוור'. אמנם אם היה נותן את המלאכה בשבת, היה בזה איסור מסייע לדבר עבירה, אבל כאשר נתינת המלאכה היא לפני שבת, אין בזה איסור מסייע. וכן מובא בספר אמירה לנכרי עז, טז. וכן התיר מהרש"ם ב, קפד, להשכיר דירה למחללי שבת. אבל כאשר רוב הקונים הם יהודים שיכשלו שם באיסורי שבת, אסר בציץ אליעזר יג, לט. ונראה שיש להחמיר בזה כאשר על ידי כך תפרץ חומת השבת.

פורסם בקטגוריה פרק כה - מלאכת גוי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן