ז – הנאה במוצאי שבת ממלאכה שנעשתה בשבת

פורסם בקטגוריה פרק כו - מעשה שבת ולפני עיוור. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-26-07/

כפי שלמדנו, העושה מלאכה בשבת בשגגה, מותר לו ולכל ישראל ליהנות ממנה מיד במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה במזיד, אסור לו ליהנות ממנה לעולם, ולאחרים מותר ליהנות ממנה במוצאי שבת. שאם בישל מאכל במזיד בשבת, אסור לו לאוכלו לעולם, ולאחרים, כולל אלו שבישל עבורם, מותר לאוכלו במוצאי שבת (מ"ב שיח, ה). וכן אם בנה בית ביום השבת, מותר לאחרים ליהנות ממנו במוצאי שבת, ולו אסור להשתמש במה שבנה לעולם. אבל מותר לו למכור את הבית לאחרים (מ"ב שיח, ד).

מי שכיבס במזיד את בגדיו בשבת, גם אחר השבת אסור לו ללובשם, מפני שאסור לו ליהנות ממה שעשה במזיד לעולם. והפתרון לכך, שיכבסם שוב ביום חול, ואז יוכל ללובשם (בא"ח ש"ב ויחי יט).

יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, גם במוצאי שבת אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממלאכתו. כי רק כאשר המלאכה נעשית באקראי, מותר לאחרים ליהנות ממנה במוצאי שבת, שאין לחשוש שיבקשו מיהודי לחלל שבת כדי ליהנות ממלאכתו במוצאי שבת. אבל כאשר הוא רגיל בכך, אסור ליהנות ממלאכתו לעולם. למשל, מי שרגיל לאפות לחם בשבת כדי למוכרו במוצאי שבת, גם אם הלחם עשוי מחומרים כשרים, אסור לכל ישראל לאכול מן הלחמים שאפה בשבת. מפני שאם יאכלו מהם, נמצא שהם מעודדים אותו להמשיך לחלל שבת ונעשים שותפים לדבר עבירה. וכן מסעדה שטבח יהודי מבשל בה בשבת תבשילים לצורך הסועדים במוצאי שבת, אסור לכל ישראל לאכול בה במוצאי שבת.

וכן אסור לצפות במוצאי שבת במשחקי ספורט או אירועים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים, שהואיל והצילום נעשה תוך חילול שבת במזיד עבור הצופים שיראום במוצאי שבת, אסור להם ליהנות מחילול השבת. וכן פירות וירקות שהובאו לשוק ביום ראשון, וידוע בבירור שנקטפו ביום השבת, אסור לכל ישראל לאכול מהם.[8]

מחלבה שמחללים בה שבת בעת חליבת הפרות (לעיל כ, ד), מותר מצד הדין לקנות את מוצרי החלב שלה, מפני שהחלב שנחלב בשבת מעורב בחלב שנחלב בימים אחרים, ולגבי כל שקית חלב שאנו קונים יש ספק אם החלב שבה נחלב בשבת באיסור, וכיוון שאיסור ההנאה ממלאכת שבת הוא מדברי חכמים, הכלל הוא שבספק מקילים. וכן מפעל שמייצר נייר כל השבוע כולל שבת, מצד הדין מותר לקנות ממנו ניירות. אלא שיש להעדיף תמיד לקנות מוצרים ממפעלים וחברות שמקפידים על שמירת שבת. ואם כל שומרי השבת יתארגנו יחד לביצור מעמד השבת, אפשר כהוראת שעה לאסור ליהנות ממוצרים של מפעלים שמחללים בהם שבת (עי' ילקו"י שיח, עב, עד-עה; ארח"ש כה, נז-סא).


[8]. אמנם יהודי שבישל בשבת במזיד עבור חבירו, למוצ"ש רק למבשל אסור ליהנות מהתבשיל ואילו לחבר שהתבשיל בושל עבורו מותר ליהנות מיד, כמבואר בב"י ומ"ב שיח, ה. אלא שביאר בשו"ת כתב סופר או"ח נ, שדין זה נאמר על יהודי דתי, אבל אם הוא מומר (יהודי שרגיל לחטוא בזה), אסור לכל מי שנעשתה עבורם המלאכה ליהנות ממנה לעולם, שאם יהנו ממנה, ימשיך לחטוא, והרי הם מחזיקים בידי עוברי עבירה. ואמנם בשו"ת הר צבי (או"ח קפ) היקל לאחרים כל זמן שחילול השבת לא נעשה לרצונם. אולם רבים מהאחרונים נקטו להחמיר (אול"צ ח"ב ל, א; ילקו"י שיח, ו; שיח, עא-עו; ארח"ש כה, ח).

סיר שחילוני בישל בו בשבת במזיד מאכל כשר, לדעת מ"א עפ"י הרשב"א, כשם שהמאכל אסור עליו עולמית, כך גם אסור לו להשתמש בסיר בלא הגעלה. וכ"כ פמ"ג ומ"ב שיח, ד. ויש סוברים שרק על התבשיל גזרו ולא על הסיר, וכן דעת הרא"ה והרא"ש לעניין בישולי גויים שהסיר שבישלו בו לא נאסר. ואם כך אמרו לגבי בישולי גויים שדינם חמור יותר, שהם אסורים על כל ישראל לעולם, ק"ו שכך הדין לעניין מעשה שבת שהתבשיל נאסר רק על המבשל, ולר' מאיר בשוגג אפילו על המבשל התבשיל לא נאסר (ערך השולחן שיח, א; לוית חן מב). ומ"מ לכל הדעות לאחרים הסיר כשר, שהרי גם התבשיל עצמו מותר להם במוצ"ש.

פורסם בקטגוריה פרק כו - מעשה שבת ולפני עיוור. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן