ד – עד מתי זמנן של ברכות השחר

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-09-04/

מי ששכח לברך ברכות השחר לפני התפילה, יכול לברכן אחר התפילה, חוץ מברכת "על נטילת ידיים" שאינו יכול לברך אחר התפילה, מפני שהיא נתקנה כהכנה לתפילה. וכן לא יוכל לברך ברכות התורה, שכבר יצא בברכת "אהבת עולם". וכן לא יוכל לברך "אלוהי נשמה", מפני שיש אומרים שכבר יצא ידי ברכת "אלוהי נשמה" בברכת "מחיה המתים" שבתפילת עמידה.

ולכן מי שנאלץ לדלג על ברכות השחר כדי להספיק להתפלל במניין, לכל הפחות יאמר תחילה ברכת "על נטילת ידיים", "אלוהי נשמה" וברכות התורה, שאם לא יברכן תחילה לא יוכל להשלימן אחר התפילה (מ"ב נב, ב)[2].

ועד מתי יוכל לברכן? כיוון שיש משווים את זמנן לזמן תפילה, לכתחילה ישתדל לברכן עד סוף ארבע שעות של היום, ובדיעבד עד חצות היום. אבל אם לא הספיק לאומרן עד חצות היום, יכול לאומרן כל היום, מפני שדעת רוב הפוסקים שזמנן שונה מזמן תפילת שחרית, מפני שהן ברכות הודאה על הדברים הטובים שהאדם נהנה מהם במשך כל היום, ולכן אם לא ברכן בבוקר, בדיעבד יכול לברכן כל היום[3].


[2]. עיין בהלכות ברכת התורה י, ב, והערה 2, לעניין ברכות התורה בהרחבה. ולגבי "אלוהי נשמה" כתב במ"ב נב, ט, ובבאו"ה שם, שהפר"ח סובר שיוצא ידי חובתה בברכת "מחיה המתים". והעתיקו דבריו הח"א ודה"ח. ואמנם במאמ"ר חולק עליו, וכ"כ הפמ"ג שמשמע מדברי הרמ"א, וכן נראה מדברי הגר"א. מ"מ כדי לצאת מהספק, המדלג על ברכות השחר כדי להתפלל במניין, יברך תחילה "אלוהי נשמה". ואם לא ברך, לא יברך אחר התפילה, שספק ברכות להקל. אמנם כתב בבאו"ה, שהסומך על כל הפוסקים שסוברים שאפשר לברך "אלוהי נשמה" אחר התפילה לא הפסיד. עוד כתב במ"ב שם, שאם יכוון במפורש בברכת "מחיה המתים" שבעמידה שלא לצאת ידי "אלוהי נשמה" לא יצא, ויוכל לברכה אחר התפילה. וביחו"ד ד, ה, בהערה כתב שאינו מועיל לכוון כך, ולפי"ז אם נזכר שלא ברך ברכות השחר באמצע ברכות ק"ש, יברך "אלוהי נשמה" בין הפרקים, כדי שלא יפסידנה (ילקוט יוסף מו, כג-כד).

[3]. בדה"ח כתב עפ"י המ"א שדין ברכות השחר שווה לדין התפילה, וכשם שזמן התפילה הוא עד ארבע שעות זמניות שהוא שליש היום, כך גם זמן ברכות השחר. ויש סוברים, שכשם שתפילת שחרית אפשר להתפלל בדיעבד עד חצות היום, כך גם את ברכות השחר (ר' שלמה קלוגר). ובכה"ח עא, ד, כתב שאם כבר התפלל שחרית יכול לברכן עד ארבע שעות, ואם לא התפלל עדיין שחרית יכול לברכן עד חצות. אבל לדעת רוב הפוסקים אין זיקה בין ברכות השחר לתפילה, והשוכח לברכן בבוקר יכול לברכן כל היום, וכ"כ במ"ב נב, י, וברב פעלים ב, או"ח ח. (ולדעת הגר"א אם שכח לאומרן ביום, יכול לאומרן אפילו בלילה עד שילך לישון. וכתב בילקוט יוסף מו, כה, שהמברך יש לו על מה לסמוך).

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן