ה – זמן ברכות השחר למי שקם באמצע הלילה

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-09-05/

לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר סמוך עד כמה שאפשר לקימה מהשינה, ואין צורך לאומרן דווקא אחר שיעלה השחר. ולכן הקם לפני עלות השחר כדי ללמוד תורה או כדי לעבוד או לכל מטרה אחרת, יאמר מיד לאחר הקימה מן השינה את ברכות השחר. אבל לפני חצות הלילה אין לברך את ברכות השחר, ולכן אדם שקם מן השינה לפני חצות, ימתין עד לאחר חצות הלילה, ואז יברך את ברכות השחר. ואם ברך את ברכות השחר לפני חצות הלילה – לא יצא (מ"ב מז, לא; כה"ח כט).[4]

הקם אחר חצות הלילה לכמה שעות ומתכנן לחזור אחר כך למיטתו ולישון עד תפילת שחרית, כגון חייל שקם אחר חצות הלילה לשמירה וחוזר אח"כ לישון – יברך את ברכות השחר אחר הקימה העיקרית שלו. אם מבחינתו הקימה הראשונה היא העיקרית, ומה שהוא ישן אח"כ נחשב אצלו כמו שינה באמצע היום, יברך אחר הקימה הראשונה. אבל אם הקימה השנייה היא העיקרית, יברך אחר הקימה השנייה. ולמנהג המקובלים, בכל אופן אם הקימה הראשונה אחר חצות הלילה, יברך אחר הקימה הראשונה. ואם לא ברכן אחר הקימה הראשונה יברכן אחר הקימה השנייה.[5]

לגבי ברכות התורה, דעת רוב הפוסקים שדינן כדין ברכות המצוות, ולכן יברך אותן אחר כל פעם שיקום משינת קבע בלילה. ויש נוהגים לברכן פעם אחת, אחר הקימה העיקרית, יחד עם שאר ברכות השחר, והם רשאים להמשיך במנהגם (להלן י, ו).


[4]. לגבי ברכת 'הנותן לשכוי בינה', כתב בשו"ע מז, יג, עפ"י רא"ש וטור, שימתין מלאומרה עד שיאור היום. וכתב במ"ב מז, לא, ובבאו"ה שם, שהאחרונים (מ"א בשם הזוהר, פר"ח, גר"א) הסכימו שגם ברכה זו יכול לברך קודם שיאיר היום. אך בח"א כתב שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום כל זמן שלא שמע קול תרנגול. ובדיעבד, סיכם במ"ב, שיצא אפילו לא שמע קול תרנגול, ובתנאי שיברך אותה מחצות הלילה ואילך. וכתב בכה"ח ל, בשם פר"ח וחיד"א, שלהלכה ולזוהר לכתחילה אפשר לברך אותה אחר חצות לילה. וכך כתבתי למעלה, הואיל ובדיעבד כולם מסכימים שיצא בזה, ומאידך יש לחשוש שאם נחלק בין ברכות השחר יגרום הדבר לשכחה או לטעות, וכפי אחד הטעמים בהלכה ב', שנוהגים לומר את ברכות השחר על הסדר.

[5]. במ"ב מז, ל, כתב שאם קם בפעם הראשונה אחר חצות הלילה יכול לברך אז את ברכות השחר. ולא כתב אם עדיף לברך בקימה הראשונה. אולם בכה"ח מו, מט, כתב עפ"י הקבלה, שטוב לברך בקימה הראשונה שאחר חצות. ומי שאינו יכול להכריע מתי קימתו העיקרית, ינהג ככה"ח ויברך אחר הקימה הראשונה.

עוד כתב במ"ב מז, ל, שלאחר הקימה הראשונה יאמר את ברכת 'אלוהי נשמה' וברכת 'המעביר שינה' בלא שם ומלכות ובקימה השנייה יברכן בשם ומלכות. אבל אם ברכן בשם ומלכות בקימה הראשונה, לא יחזור לברכן בפעם השנייה. ובבאו"ה הרחיב, שלדעת פר"ח אין לברכן בפעם הראשונה אלא רק לאחר סיום שנת הלילה שלו, ואם יברכן בפעם הראשונה לא יצא, וצריך לחזור לברכן אחר הקימה השנייה. והסכים עימו בח"א לעניין ברכת 'המעביר שינה'. אבל שע"ת ו' ודה"ח כתבו, שלא לחזור לברכן אחר הקימה השנייה. ולכן פסק במ"ב שלכתחילה יברכן אחר הקימה השנייה ואם ברכן אחר הקימה הראשונה, שלא יחזור לברכן אחר הקימה השנייה. וכך מנהג אשכנז. ובכה"ח מו, מט, כתב בשם כמה פוסקים ומקובלים, שגם שתי ברכות אלו צריך לברך בפעם הראשונה בשם ומלכות, והשינה שאח"כ נחשבת כשינה ביום. וכן נוהגים ספרדים. ונלענ"ד שמוטב להורות לרבים לברך את כל הברכות אחר הקימה העיקרית, מפני שכאשר מברכים את רוב הברכות בקימה הראשונה, ומשאירים שתי ברכות לקימה השנייה, יש חשש שיבואו לידי טעות: או שישכחו לברך את שתי הברכות או שיברכו בטעות את כל הברכות גם בפעם השנייה. ולכן סתמתי למעלה לברך את כל הברכות אחר הקימה העיקרית. וגם כאשר הראשונה עיקרית, יש למברך אז 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה' על מה לסמוך. (וכמבואר בהלכה ב' שאחד הטעמים שנהגו לברך את ברכות השחר על הסדר כדי למנוע טעות ושכחה).

לפי המקובלים, מי שנשאר ער כל הלילה, הזמן הטוב לברכות השחר אחר חצות, וברכות התורה אחר שיעלה השחר (כה"ח מו, מט). אמנם כתב בבן איש חי תולדות יד, לגבי מי שהולך לישון אחר חצות, שלמרות שלפי הרש"ש יכול לברך את ברכות השחר אחר חצות לפני שיישן, המנהג לברכן אחר השינה. וכ"כ הרב אליהו בסידורו עמ' ג.

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן