ו – האם שינה נחשבת הפסקה לברכת התורה

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/02-10-06/

נחלקו הפוסקים, האם שינה נחשבת הפסקה שאחריה צריכים לחזור לברך את ברכות התורה.

לדעת רוב הראשונים, וביניהם הרא"ש, שינת קבע נחשבת הפסק לגבי ברכת התורה. שכל זמן שהאדם ער, עדיין התורה מלווה ומדריכה אותו, אבל בעת השינה, תודעתו מסתלקת והוא מפסיק לחשוב, ולכן השינה נחשבת הפסק במצוות תלמוד תורה. ומעיקר הדין צריך לפי זה לברך את ברכות התורה גם אחר שינה ביום, אולם נהגו להחשיב את שינת היום, גם אם נמשכה זמן רב, כשינת ארעי שאינה יוצרת הפסק, וברכת התורה שמברכים בבוקר חלה גם על הזמן שלאחריה. אולם שינת קבע בלילה על המיטה – נחשבת הפסק וצריך לברך אחריה את ברכות התורה. לפיכך, אדם שצריך לקום באמצע הלילה לשמירה, ואח"כ מתכוון לחזור לישון, יברך פעמיים את ברכות התורה, פעם אחת כשיקום לשמירה, ופעם שנייה כשיקום בבוקר (שו"ע או"ח מז, יא; מ"ב כט).

ויש נוהגים כדעת הסוברים ששינה אינה נחשבת הפסק לברכות התורה, אלא דין ברכות התורה דומה לדין ברכות השחר, שמברכים אותן פעם אחת ביממה (ר"ת ומנהגי הקבלה). ולכן הקם באמצע הלילה לשמירה, יברך את ברכות התורה, יחד עם ברכות השחר, אחר הקימה העיקרית שלו. והנוהגים כן רשאים להמשיך במנהגם (לעיל ט, ה, 5).[7]


[7]. בב"י מז, יא, יג, מבואר שלדעת רוב הפוסקים כל שינה של קבע נחשבת הפסק. ולדעת ר"ת, מהר"ם ותר"י, ברכת התורה מועילה עד לתפילת שחרית שלמחרת. וגם אם ישן שינת קבע, אין היא הפסק. ולמעשה הכריע בב"י ושו"ע מז, יג, שרק לגבי שינת קבע ביום יש לחוש לדעת הסוברים שאינה הפסק, אבל שינת קבע בלילה נחשבת הפסק וצריך לברך אחריה. וכ"כ רוה"פ (פר"ח מז, יג; מ"ב מז, כט; ויבי"א ח, ה). ויש מהאחרונים שהציעו שיברך בפעם הראשונה את כל הברכות ובשניה ברכה אחת (שו"ת מהרש"ם ג, שלז). אולם לרוה"פ יברך אחר כל שינת קבע בלילה את כל ברכות התורה. גדר שינת קבע: כתב הרא"ש שהולך לישון על מיטתו. ובבאו"ה לסימן ד, טז, כתב שהדעה האמצעית לגבי שיתין נשמי היא כחצי שעה. ועיין בהערה ביבי"א שם.

ויותר מזה כתב במ"ב מז, כה, שהמברך אחר שינת קבע ביום ברכת התורה – לא הפסיד, מפני שזאת דעת רובם המוחלט של הפוסקים. בנוסף לכך, לרוב הפוסקים ברכת התורה מהתורה, וספיקא דאורייתא לחומרא. ואעפ"כ התקבל המנהג שלא לברך. וכתב בכה"ח כה, בשם בא"ח וישב יב, שכדי לצאת מהספק טוב להרהר הברכה. עוד הציע לכוון במפורש בברכות התורה בבוקר שיועילו גם אחר שינה, שאולי כוונה זו תועיל. ובמ"ב יג, הציע לכוון בברכת 'אהבת עולם' שבתפילת ערבית לצאת ידי ברכת התורה, ולומר אחר התפילה פסוק לשם לימוד, שלמדנו בהלכה ב' ש'אהבת עולם' נחשבת כברכת התורה.

ודעת הבן איש חי וישב יג, הובא בכה"ח מז, כט, שעפ"י הקבלה, דין ברכות התורה כברכות השחר, שאין מברכים אותן פעמיים ביממה. ודעתם נסמכת על ר"ת ודעימיה, אלא שלר"ת מברכים ברכות התורה סמוך לשחרית ולמנהג בא"ח, הישן פעמיים בלילה, יברך אחר הפעם הראשונה ולא אחר הפעם השנייה (וטוב שיכוון בברכת 'אהבת עולם' לצאת ידי ברכות התורה. ויש הבדל מסוים בין ברכות השחר לברכות התורה, שלברכות התורה שתי כוונות: האחת כחלק מברכות השחר שזמנן אחר חצות הלילה, והשנייה כברכה לפני הלימוד. ולכן מי שקם סמוך לחצות, כבר ימתין ויברך ברכות התורה עם ברכות השחר אחר חצות. ואם הוא קם הרבה לפני חצות, יוכל לברכן לפני חצות. ויש חסידים שנהגו גם במקרה זה להמתין ולברכן אחר חצות).

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן