חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – היה ער כל הלילה

היה ער כל הלילה, כגון בליל חג השבועות, לדעת הרא"ש ורוב הראשונים, לא יברך את ברכות התורה לפני תפילת שחרית, מפני שכל זמן שלא הפסיק בשינה, עדיין ברכת התורה של היום הקודם מועילה לו. וכן פסקו רבים מגדולי האחרונים (פר"ח, גר"א וח"א). ולדעת רבנו תם, יברך את ברכות התורה לפני תפילת שחרית, מפני שברכות התורה מכוונות ליממה אחת, ולכן, גם אם לא ישן במשך כל היממה, משיגיע זמן תפילת שחרית של היום הבא, עליו לשוב ולברך את ברכות התורה. וכן נמסר בשם האר"י ז"ל (ברכי יוסף מו, יב; בא"ח ברכה ג; כה"ח מז, כו).

ואם זה שהיה ער כל הלילה ישן ביום שלפני כן שינת קבע (חצי שעה), מוסכם להלכה שיברך בבוקר את ברכות התורה (רע"א, מ"ב מז, כח). ואם לא ישן במשך כל היום שלפני כן שינת קבע, כדי לצאת מהספק, עדיף שישמע מחבירו את ברכות התורה.

ואם אין שם מי שעומד לברך ברכות התורה, יברך בעצמו את ברכות התורה. וכך נוהגים כל הספרדים ורבים מהאשכנזים. ויש מהאשכנזים שנוהגים, לכוון לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת 'אהבה רבה' שלפני שמע (מ"ב מז, כח).[8] (ועיין לעיל ט, ו, סיכום דיני מי שהיה ער כל הלילה).


[8]. אם ישן שינת קבע ביום שלפני כן (חצי שעה לפחות), לכל הדעות יברך, כפי שביאר רע"א בהגהותיו על המ"א מז, ב, שכן לרא"ש כבר התחייב אחר שינת הקבע ביום, ומתוך חשש לדעת ר"ת לא בירך, ועתה שעלה השחר, גם לר"ת התחייב, וממילא לכל הדעות יכול לברך. וכ"כ במ"ב מז, כח; וכן מובא במנהגי חת"ס (עמ' מה), ובחתן סופר או"ח ב, ז, ועוד רבים.

ואם לא ישן, דייק במ"א מז, יב, שלדעת שו"ע לא יברך. וכ"כ למעשה פר"ח מו, ח; גר"א מח, א; חיי אדם כלל ט, ט; שולחן שלמה מז, ד; מגן גיבורים, אלף המגן טו; מ"ב מז, כח. וכך נוהגים חלק מהאשכנזים, שאם אין שם חבר שיוציאו, יכוון לצאת ב'אהבה רבה'.

מנגד, לדעת רוה"פ, גם מי שלא ישן כלל בכל היממה, יברך את ברכות התורה. כ"כ ברכ"י מו, יב; א"ר מז, ט; מקור חיים לחו"י מז, יב; פמ"ג א"א מז, יב; שתילי זיתים מז, טו; כסא אליהו מז, ה; ערוה"ש מז, כג, ועוד רבים.

ואף שמנהג ספרדים שגם מי שלא ישן מברך ברכות התורה, כמובא בבא"ח ברכה ג; מועד לכל חי ח, כו; כף החיים מז, כו; יבי"א ה, ו, ולא חששו כלל לדעת פר"ח וגר"א ושאר הפוסקים שעמהם. מ"מ נראה שכאשר נתקבצנו יחד לארץ ישראל, לכתחילה טוב לחשוש לדעת החולקים, ולכן כתבתי שעדיף כשאפשר לשמוע את הברכה מחבר. ואמנם היו שפקפקו מפני שמצווה בו יותר מבשלוחו, או שרצו שיהיו עשרה כדי להוציא השומע (עיין יבי"א ה, ו). מ"מ עדיף לחשוש לדעת שאר הפוסקים מאשר לפקפוקים אלה.

לגבי מנהג אשכנז, אף שמ"ב ועוד כמה פוסקים חשובים סוברים שמי שלא ישן ואין לו חבר, לא יברך, דעת רוב פוסקי אשכנז, שגם מי שלא ישן כלל, יברך בבוקר ברכת התורה. ומהם: מ"א עצמו, רע"א בהגהותיו על מ"א מז, ב; מקור חיים לחו"י מז, יב; פמ"ג א"א מז, יב; דה"ח ד, ה; שועה"ר מז ז; באר היטב מז, יב; שו"ת האלף לך שלמה או"ח לג; מהר"ם שיק או"ח א; ערוה"ש מז, כג, וכתב שכך המנהג פשוט ואין לשנות. וכ"כ דברי מרדכי (פרידבורג) ו; עולת ראיה עמ' נט; מסגרת השולחן (על קיצור שו"ע ז, ה); בירור הלכה (זילבר) ד, עמ' מה, ופסת"ש מז, טז.

יש להיזהר שמי שהיה ער כל הלילה לא יברך ברכות התורה לפני עמוד השחר. וכתב בשו"ת האלף לך שלמה לג, שאם אמרן לפני עמוד השחר ברכתו לבטלה ועליו לברכן שוב אחר עמוד השחר. וכ"כ בכה"ח מז, כט. והצל"ח בברכות יא, ב, מסתפק בזה, ויש לצרף את דעת הרא"ש, ולכן לא יחזור מספק, ויכוון לצאת ב'אהבת עולם' (עיין מ"ב מז, כח). לפי המקובלים (בא"ח ברכה ג; כה"ח מו, מט), הערים כל הלילה יברכו את ברכות השחר מיד אחר חצות, ורק את ברכות התורה ידחו לאחר עמוד השחר.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן