ח – מודים דרבנן ועוד דינים

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-19-08/

כשיגיע החזן למודים, שוחים כל הקהל עימו, ואומרים 'מודים-דרבנן', שנוסחו שונה מנוסח מודים של תפילת עמידה, כמבואר בתלמוד (סוטה מ, א).

וכל הקהל כורע ב'מודים-דרבנן'. וכריעה זו כדין הכריעה ב'מודים' שבתפילת הלחש (מ"ב קכז, ב, כה"ח א; ע' לעיל יז, ו).

יש אומרים שצריך לשחות גם בסיום אמירת 'מודים-דרבנן', ויש אומרים שראוי לומר את כל 'מודים-דרבנן' בשחייה. והמנהג הרווח לשחות רק בתחילת 'מודים-דרבנן', וכן המנהג לפי האר"י (ע' שו"ע ורמ"א קכז, א; כה"ח י).

בתפילה שהיה ראוי לומר בה ברכת כהנים, כתפילת שחרית ומוסף ותפילת מנחה של תעניות, אם אין שם כהנים החזן אומר את פסוקי ברכת כהנים כתפילה, והקהל עונים אחר כל פסוק "כן יהי רצון".

ישנם שני נוסחים לברכת השלום, 'שים-שלום' ו'שלום-רב'. לנוסח ספרד על פי האר"י, בכל התפילות אומרים 'שים-שלום'. ולמנהג אשכנז, בתפילה שראוי לומר בה ברכת כהנים, אומרים 'שים-שלום', וכשאין ראוי לומר בה ברכת כהנים, אומרים 'שלום-רב'. ואם החליף בטעות – יצא ידי חובה בשני הנוסחים (רמ"א קכז, ב, מ"ב יג, כה"ח כד)[8].

אם החזן התבלבל עד שאינו יכול להמשיך בתפילתו, ממתינים לו כדי לראות אם יתעשת, ואם לא הצליח להמשיך, מעמידים חזן אחר תחתיו. אם הדבר אירע באחת מן הברכות האמצעיות, החזן השני יתחיל מתחילת אותה הברכה. ואם באמצע שלוש הברכות הראשונות או האחרונות, יחזור לתחילת אותן שלוש ברכות (שו"ע קכו, א-ב)[9].


[8]. כתב בבאו"ה קכז, ב, ד"ה 'אבל', שאם נזכר בשחרית באמצע הברכה שהתחיל לומר "שלום רב", כל זמן שלא סיים את הברכה יחזור ויתקן, מפני שנוסח "שלום רב" קצר וחסרים בו דברים שאומרים ב"שים שלום". אבל אם טעה ואמר בלילה "שים שלום" ונזכר באמצע, אינו צריך לחזור ולתקן, מפני שהוא כולל את נוסח "שלום רב". ולנוסח רוב החסידים, אומרים בכל יום במנחה "שים שלום", וכפי הנראה הוא מפני שבתעניות אומרים ברכת כהנים במנחה, הרי שבלא החשש של שכרות כל מנחה מתאימה לברכת כהנים, ולכן ראוי לומר בה "שים שלום".

[9]. כתב בשו"ע קכו, ג, חזן ששכח לומר בחזרת הש"ץ "יעלה ויבוא" בראש חודש או בחול המועד, אף שהיחיד צריך לחזור עקב טעות זו, מ"מ החזן ששכח לאומרו בחזרת הש"ץ לא יחזור, הואיל ואח"כ בתפילת מוסף יזכירו עניינו של היום, ולכן מפני טרחא דציבורא לא הטריחום לחזור על חזרת הש"ץ. אבל אם עדיין לא סיים את תפילתו, יחזור ל"רצה" כדי להשלים "יעלה ויבוא", שאין בחזרה זו טרחא רבה. וחזן שטעה בתפילת הלחש שלו, אינו צריך לחזור, מפני שהוא יוצא ידי חובתו בחזרת הש"ץ (שו"ע קכו, ד)

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן