ד – שיר של יום

פורסם בקטגוריה פרק כג - סיום שחרית ודיני קדיש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-23-04/

כיוון שתפילת שחרית ניתקנה כנגד קרבן התמיד, ואחר הקרבת התמיד היו אומרים הלוויים שיר של יום, נהגו לאומרו אחר התפילה (מסכת סופרים יח, א). אולם מתחילה לא תקנו זאת כחובה, והיו שלא נהגו לאומרו. בסוף תקופת הראשונים כבר נהגו הכל לאומרו[4].

לפני השיר מזכירים את היום, "היום יום ראשון בשבת", וזאת כדי לקיים את מצוות זכירת יום השבת בכל ימות החול (עפ"י רמב"ן שמות כ, ח, והאר"י, כמובא בכה"ח קלב, כו).

בנוסח ספרד מוסיפים לומר לפני שיר של יום מזמור "תְּפִלָּה לְדָוִד" (תהלים פו), ולקט פסוקים הפותח ב"בית יעקב", ומזמור "שיר המעלות לדוד" (תהלים קכד). בימים של שמחה, כשם שאין אומרים "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" (שאחר אשרי), כך גם אין אומרים "תְּפִלָּה לְדָוִד", מפני שנאמר בו "בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ" (פס"ת קלב, יא). גם בסידורים של נוסח ספרד-חסידים מודפסים פרקים אלו, אלא שרבים נהגו לדלג עליהם ולומר רק שיר של יום כמנהג נוסח אשכנז.

עוד הבדל ישנו בין הנוסחים, שלמנהג אשכנז אומרים תחילה "עלינו לשבח", אח"כ שיר של יום, ולבסוף פיטום הקטורת. ואילו לנוסח ספרד אומרים תחילה שיר של יום, אח"כ פיטום הקטורת, ולבסוף "עלינו לשבח" (וכסדר נוסח ספרד סידרתי את ההלכות).

והנוהג כנוסח אחד שמתפלל עם חזן מנוסח אחר, יש אומרים שמוטב שיתפלל כנוסח החזן, ויש אומרים שמוטב שיתפלל בשקט כנוסח אבותיו, אבל לא ישב בשעה שכל הציבור עומד ב"עלינו לשבח", כדי שלא להבליט את הבדלי הנוסח (ועיין לעיל ו, ה).


[4]. בסידור רב עמרם גאון מובא שאומרים שיר של יום. ובנוסח התפילה לרמב"ם שבסוף ספר אהבה כתב: "נהגו מקצת העם לקרוא" וכו'. ואף שבבית המקדש אמרו שיר של יום גם אחר תמיד של בין הערביים, אין אנו נוהגים לאומרו במנחה. ובאר המ"ב קלב, טז, מפני שגם במקדש אם היו מתאחרים בהבאת הנסכים בלילה, כבר לא היו אומרים השיר, שאין אומרים שירה בלילה.

פורסם בקטגוריה פרק כג - סיום שחרית ודיני קדיש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן