חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – קריאת התורה

לכל הדעות נשים פטורות מקריאת התורה בימי חול ובחגים, אולם בשבת, לדעת בעל ה'מגן-אברהם' (רפב, ו), נשים חייבות לשמוע את קריאת התורה, שתקנו חכמים שישמעו את כל התורה בכל שנה. אולם לדעת רוב רובם של הפוסקים, נשים פטורות משמיעת קריאת התורה בשבת, מפני שזו מצווה שתלויה בזמן. וכן הלכה. אלא שאשה שיכולה, טוב שתשמע את קריאת התורה בשבת, מפני שלכל הדעות, אף שהיא פטורה, אם תשמע תקיים מצווה ויש לה בזה זכות.[13] (המחלוקת אם אשה חייבת בשמיעת פרשת 'זכור' תבואר בהמשך כג, ה).

בעת הגבהת התורה, מצווה על הגברים והנשים לראות את הכתב ולכרוע, ולומר "וזאת התורה" וכו' (שו"ע או"ח קלד, ב). יש נוהגות להחמיר, שבזמן שהן רואות דם נידה, אינן מסתכלות בספר התורה, ויש מקילות. והרוצה להקל רשאית, מפני שמעיקר הדין אין בזה איסור.[14]


[13]. מגילה כג, א: "הכל עולין למנין שבעה, אפילו קטן ואפילו אשה, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הציבור". וכתב המגן אברהם רפב, ז, שמזה שנשים מצטרפות מעיקר הדין למניין שבעת העולים, משמע שאף הן חייבות בקריאת התורה. וכן מבואר במס' סופרים יח, ד, ומשמע שאף בהפטרה חייבות. ואף שנשים אינן חייבות בתלמוד תורה, תקנו לדעתו את הקריאה גם לנשים כדי שישמעו את כל התורה, כדוגמת חיובן בהקהל. אמנם רוה"פ חולקים עליו, ויש שביארו שהכוונה שרצוי שישמעו אבל אינן מחויבות. וכך משמע מהתוס' והרא"ש ועוד ראשונים, כמובא בהליכות ביתה ט, הערה ג (וע"ש ט, א-ב שסיכם את הסוגיה). וכ"כ במור וקציעה וערוה"ש רפב, יא. ובמ"ב יב, הוסיף שיש מקומות שנשים נוהגות לצאת מביהכ"נ בשעת קריאת התורה.

[14]. כתב הרמ"א או"ח פח, א, שיש נשים שנהגו שבעת שהן רואות דם נידה אינן נכנסות לביהכ"נ (ומשפסק הדם אף שלא טבלו לא החמירו). ויש שהתירו הכל, וכן עיקר. אמנם המנהג להחמיר, ורק בימים נוראים נהגו הכל להיכנס לביהכ"נ. וכתב במ"ב פח, ז, שהמנהג שנכנסות לבית הכנסת אבל אינן מסתכלות על ספר התורה בשעת הגבהתו. ומעיקר הדין ברור שמותר לנידה לראות את ספר התורה, וכמו שכתב בשו"ע יו"ד רפב, ט, שכל הטמאים אפילו נידות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו. ונשים רבות נוהגות כך לכתחילה, וגם בעת נידתן מסתכלות על התורה בעת הגבהתה. וע' בילקוט יוסף ח"א ע' קלה, ובהמשך ט, ז, 5.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן