י – דין חוץ לארץ

פורסם בקטגוריה י"ג - הזכרת גשמים ובקשתם. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-13-10/

קבעו חכמים לְאַחֵר את תחילת הבקשה על הגשמים בבבל ליום שישים לתקופה (שיוצא ב- 4 או 5 בדצמבר). וזאת מפני שיש בבבל מים מרובים מנהרות חידקל ופרת, ואין צורך להרבות שם בבקשה על הגשמים מיד בתחילת החורף. וכל שאר בני חוץ לארץ נגררים אחר בבל, ושואלים מיום שישים לתקופה (שו"ע קיז, א).[5]

בת ארץ ישראל שיצאה לחוץ לארץ למשך כמה חודשים: יש אומרים, שתשאל כמנהג ארץ ישראל ששם ביתה (פר"ח). ויש אומרים, שתשאל כמנהג המקום שבו היא נמצאת עתה (ברכ"י). והדרך לצאת ידי כולם היא, שבכל עת שיש ספק, תשאל בשומע תפילה ולא בברכת השנים (פניני הלכה תפילה יח, 6).[6]

במקומות שצריכים לגשמים באביב, לא ימשיכו אחר הפסח לבקש גשמים בברכת השנים, אלא דינם כאנשים פרטיים, ויתפללו על הגשמים בברכת "שומע תפילה", שבה יכול כל אדם להוסיף ולבקש בקשות פרטיות (שו"ע קיז, ב, ואם טעה, ע' בפניני הלכה שם יח, 7)

גם בארצות שמדרום לקו המשווה, כדוגמת, ארגנטינה, ברזיל ואוסטרליה, שואלים גשמים בשעה שיש חורף בארץ ישראל. ולמרות שבאותו הזמן אצלם הוא קיץ, כיוון שארץ ישראל היא העיקר, הכל נגררים אחריה, ושואלים גשמים לפי ימות החורף בארץ ישראל. וכשיצטרכו לבקש גשמים לעצמם, יבקשו בשומע תפילה.

אבל אם הגשמים גורמים נזק בקיץ שלהם, אע"פ שעתה הוא חורף בארץ ישראל, אינם יכולים לבקש גשמים בברכת השנים, כדי שלא לבקש על דבר שהוא עתה קללה לגביהם, אלא יאמרו תמיד בברכת השנים את נוסח הקיץ, ובשומע תפילה יבקשו תמיד על הגשם. בחורף שלהם יבקשו על מקום מגוריהם, ובחורף של ארץ ישראל יבקשו על ארץ ישראל.

הנוסעת מארץ ישראל או מארצות הצפון לביקור באותם מקומות, גם אם הגשמים מזיקים שם, תמשיך לבקש על הגשמים לפי החורף של ארץ ישראל (שערים המצוינים בהלכה יט, ג).


[5]. בארצות הקרובות לארץ ישראל, שאקלימן צחיח והן זקוקות ליותר מים, מתחילים לשאול עם תושבי ארץ ישראל, בליל שביעי במרחשוון (ילקוט יוסף קיז, ד).

[6]. פרטי דינים: בת ארץ ישראל שיצאה לחו"ל, א) יצאה לפני ז' במרחשוון, תשאל בשומע תפילה מז' במרחשוון. ב) יצאה אחר ז' במרחשוון, כיוון שכבר התחילה לבקש גשמים, תמשיך לשאול בברכת השנים (כה"ח יג, בשם קש"ג). ג) יצאה עם משפחתה ליותר משנה, נחשבת באותו זמן כבת חו"ל, ותנהג מיד כמותם.

בת חוץ לארץ שבאה לארץ, יותר ראוי שתנהג כבני א"י, ולכן אם היא מתכוונת לחזור לחו"ל אחר יום התקופה, תשאל כבני א"י. ואם היא מתכוונת לחזור לפני יום התקופה, י"א שתשאל בשומע תפילה (ע' באש"י כג, לז), וי"א שתשאל כבני א"י, וכשתחזור לחו"ל אינה צריכה להמשיך לשאול, אבל טוב שתשאל בשומע תפילה (ילקוט יוסף קיז, יז).

ובכל הדינים, נראה שאם טעתה ונהגה כאחת הדעות (ולא שאלה בשומע תפילה), אינה צריכה לחזור (ועיין באש"י כג, הערה קמט).

פורסם בקטגוריה י"ג - הזכרת גשמים ובקשתם. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן