ה – המסיים תפילתו

פורסם בקטגוריה י"ד - כבוד התפילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-14-05/

המסיים תפילת שמונה עשרה והיה אדם עומד אחריו בתפילה, אם הוא רחוק ממנו ארבע אמות ועוד שיעור שלוש פסיעות, כך שאם יפסע שלוש פסיעות לאחריו לא יכנס לתוך ארבע אמותיו – יפסע לאחריו. ואם הוא קרוב יותר, לא יפסע לאחריו עד שהמתפלל אחריו יסיים את תפילתו. ואפילו אם זה שעומד אחריו התחיל להתפלל מאוחר והוא מאריך בתפילתו, אסור לו להיכנס בפסיעותיו לתוך ארבע אמותיו. אלא שכפי שלמדנו, נחלקו האחרונים בגדר האיסור:

המחשת דעת מגן אברהם ואליה רבה - סיום התפילה

המחשת דעת מגן אברהם ואליה רבה – סיום התפילה
מימין – אסור למגן אברהם ומותר לאליה רבה, ויש להימנע לכתחילה, ובשעת הצורך אפשר להקל
במרכז – אסור למגן אברהם ולאליה רבה
משמאל – אסור למגן אברהם ומותר לאליה רבה לפי החזו"א, ואפשר להקל רק בשעת הדחק

כלומר, לדעת ה'מגן-אברהם', גם אם המתפלל אינו עומד ממש אחריו, כל זמן שבפסיעותיו הוא פוסע בתוך הרדיוס של ארבע האמות שלפניו, עליו להמתין עד שזה שאחריו יסיים את תפילתו. ולדעת ה'אליה-רבה', רק אם הוא עומד ממש לפניו אסור לו לפסוע לאחריו כנגד המתפלל, אבל אם זה שמתפלל אחריו אינו ממש כנגדו, מותר לו לפסוע שלוש פסיעות לאחריו. לכתחילה, טוב לנהוג כ'מגן-אברהם', ובשעת הצורך, אפשר להקל כדעת ה'אליה-רבה' (מ"ב קב, יח-יט). ואף במקרה שהמתפלל ממש מאחריו, בשעת הדחק יוכל לפסוע לאחריו באלכסון, שיש מבארים שלדעת ה'אליה-רבה', כל זמן שאינו מתקרב בפסיעותיו אל המתפלל – מותר (בשם החזו"א).[2]

ואם עומד בינו למתפלל מי שכבר סיים את תפילתו, רשאי לפסוע לאחריו, מכיוון שזה שסיים את תפילתו מהווה חציצה בינו למתפלל, למרות שזה שחוצץ עדיין לא פסע שלוש פסיעות.

בשעת הצורך, אפשר להקל גם כאשר יש בין המתפלל לבינו מחיצה שגובהה לפחות עשרה טפחים (80 ס"מ), ורוחבה לפחות ארבעה טפחים (32 ס"מ). לפי זה, הרוצים להקל, רשאים להחשיב את הספסלים הגדולים והקבועים שבבתי הכנסת כמחיצה, הואיל וגובהם עשרה טפחים (פ"ה תפילה יז, 19).[3]


[2]. דברי החזו"א הובאו בספר ד' אמות של תפילה עמודים נ', שסג, וע' באש"י כט, ז, ושם לב, הערה עג. מי שאינו יכול לפסוע מפני המתפלל שאחריו, למרות שעדיין לא נפרד מהתפילה, רשאי לענות אמן ו"ברוך הוא וברוך שמו", ולומר את כל התפילות. ואם הגיעו לתחנון, רשאי להתיישב לאומרו, ובתנאי שלא ישב ממש מול פניו. ואח"כ יעמוד שוב במקומו, וכשהמתפלל אחריו יסיים את תפילתו, יפסע שלוש פסיעות לאחריו ויאמר "עושה שלום" (מ"ב קכב, ד; וע' קד, ט).

[3]. כתב במ"ב קב, ב, שמחיצה בגובה של י' טפחים (80 ס"מ) אינה מועילה כדי לעבור כנגד המתפלל, שהואיל והמתפלל יכול לראותו, המעבר טורד את כוונתו. ע"כ. ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הח"א ואשל אברהם (בוטשאטש), שסוברים שעל ידי מחיצה מותר גם לעבור כנגד המתפלל. ולעניין ישיבה בתוך ד"א של המתפלל, כתב במ"ב קב, ב, שמחיצה של י' טפחים מועילה. אמנם נלענ"ד שראוי להחמיר שלא לשבת ממש מול המתפלל מלפניו, כדי שלא יראה כמשתחווה לו. להרחבה ע' בפניני הלכה תפילה יז, 15.

פורסם בקטגוריה י"ד - כבוד התפילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.