יב – הברכות הן הרחבה של קריאת שמע

פורסם בקטגוריה ט"ז - קריאת שמע וברכותיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-16-12/

ברכות קריאת שמע אינן כשאר ברכות המצוות שניתקנו כהכנה לקראת המצווה, ובהן אנו אומרים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו" לקיים את המצווה וכו'; אלא הן ברכות שבח והודאה ומעט תפילה, ועניינן לבטא באופן רחב יותר את משמעותה של קריאת שמע, שעיקרה הפסוק הראשון.

בקריאת שמע אנו אומרים "ה' אחד", שהוא היחיד שמהווה ומקיים את כל העולם, ואין עוד מלבדו. ובברכה הראשונה של קריאת שמע אנו מרחיבים את היסוד הזה, ודרך השבח על האור שמתחדש בכל יום, אנו ממשיכים לשבח את ה' "המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". וכדי להדגיש את אחדותו, יחד עם השבח על בריאת האור אנו מזכירים שהוא ברא גם את החושך. ובלילה, בברכה המקבילה, יחד עם השבח שהוא "מעריב ערבים", אנו מוסיפים להזכיר שהוא גם בורא היום. נמצא אם כן שיסוד אמונת האחדות שבקריאת שמע מורחב בברכה הראשונה.

משמעות הפתיחה "שמע ישראל", שהאמונה האחדותית מתגלה לעולם דרך עם ישראל, שנוצר לשם כך. רעיון זה מורחב בברכה השנייה, שבה אנו מודים לה' על האהבה שהוא אוהב אותנו, ומתוך כך נתן לו את תורתו. ומתפללים שנזכה להבין את התורה ולקיימה באהבה, ועל ידי כך נגלה את שמו בעולם.

"ה' אלוהינו", עניינו שה' הוא בעל הכוחות כולם, והוא המושל בעולם כרצונו. שליטתו בעולם על כל כוחותיו ומרכיביו התגלתה באופן הברור ביותר ביציאת מצרים המוזכרת בסוף קריאת שמע, ואף זה התגלה על ידי עם ישראל. בברכה השלישית אנו מרחיבים את היסוד הזה, ומשבחים את ה' – "אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. ממצרים גאלתנו" וכו', ומזכירים את מכת בכורות וקריעת ים סוף, וחותמים "ברוך אתה ה' גאל ישראל".

נמצא אם כן, שכל שלוש הברכות הן המשכה והרחבה של יסודות האמונה שבקריאת שמע.

וכיוון שאין הן כשאר הברכות שמברכים לפני המצוות, לפיכך הסדר שלהן אינו מעכב. ואף שלכתחילה ודאי יש לברכן כפי הסדר שתקנו חכמים, מכל מקום בדיעבד, אם שינתה את סידרן יצאה. וכן אם אמרה את הברכות בלא קריאת שמע, קיימה מצווה במה שאמרה, ואף אם אמרה ברכה אחת מהן, יש לה שכר על מה שאמרה (פ"ה תפילה טז, 1).

פורסם בקטגוריה ט"ז - קריאת שמע וברכותיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן