א – תפילת שבת

פורסם בקטגוריה כ"ב - תפילה וקידוש בשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-22-01/

תפילת עמידה של שבת כוללת בתוכה שבע ברכות. נוסח שלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות כנוסח תפילות חול, ובמקום שלוש עשרה הברכות האמצעיות אומרים ברכה מיוחדת על קדושת השבת.

ואמנם היה מקום לומר בשבת את כל הברכות שאומרים ביום חול, ולהוסיף ברכה מיוחדת לכבוד שבת, אלא שלא רצו חכמים להטריח את הציבור להאריך בתפילה, לכן קצרו את תפילת העמידה, ובמקום שלוש עשרה הברכות האמצעיות תקנו לומר ברכה אחת בלבד. אלא שאם טעה והתחיל לומר ברכות של חול, ונזכר באמצע אמירת אחת הברכות שהיום שבת, מסיים את אותה הברכה ורק אח"כ יחזור לנוסח השבת. והטעם, שהואיל ומעיקר הדין היה ראוי לומר את ברכות החול, כיוון שכבר התחיל לומר את הברכה, ראוי שיסיים את אמירתה (שו"ע או"ח רסח, ב).[1]

ותקנו חכמים נוסח ברכה מיוחד לכל תפילה, "אתה קדשת" לתפילת ערבית, "ישמח משה" לתפילת שחרית ו"אתה אחד" לתפילת מנחה. ומי שטעה והחליף הברכות הללו זו בזו, כגון שאמר בערבית את הנוסח של מנחה, כיוון שכולן עוסקות בקדושת השבת – יצא. אבל אם טעה והתפלל תפילה של חול, כיוון שלא הזכיר את השבת – לא יצא, וצריך לחזור ולהתפלל. ואם נזכר לפני שסיים את התפילה, יחזור לברכת השבת וימשיך ממנה עד סוף התפילה (שו"ע רסח, ה-ו).


[1]. בתפילת מוסף, אם טעה והתחיל לומר ברכות של חול ונזכר שצריך להתפלל מוסף, מפסיק מיד ואפילו אם הוא באמצע הברכה, משום שאין צורך כלל לומר ברכות של חול בתפילת מוסף (מ"ב רסח, ה). עוד יעויין בפניני הלכה שבת ח"א ד, 1.

פורסם בקטגוריה כ"ב - תפילה וקידוש בשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן