ו – פרשת זכור

פורסם בקטגוריה כ"ג - מהלכות חגים ומועדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-23-06/

נחלקו הפוסקים בשאלה אם הנשים צריכות לשמוע קריאת זכור. לדעת רוב הפוסקים, נשים פטורות, מפני שמצוות הזכירה קשורה למצוות מחיית עמלק, וכיוון שנשים אינן מצוּוֹת להילחם, גם אינן צריכות לזכור את אשר עשה לנו עמלק (החינוך תרג). ויש אומרים, שנשים שייכות למצוות המלחמה, בזה שצריכות לסייע ללוחמים, ולכן גם עליהן מוטלת המצווה לזכור את עמלק. ואף שקבעו חכמים זמן לקריאת פרשת זכור, בשבת שלפני פורים, מכל מקום מהתורה אין לה זמן, והרי היא מצווה שאין הזמן גרמה ונשים חייבות בה (מנחת חינוך שם).

למעשה, לדעת רוב הפוסקים, נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור'. אולם לכתחילה טוב שאשה תשמע פרשת 'זכור', כדי לצאת ידי כולם. ומי שקשה לה לבוא לבית הכנסת ובכל זאת רוצה לקיים את המצווה, תקרא בעצמה את הפרשה מתוך חומש, שלדעת רבים גם באופן זה, היא יוצאת ידי חובת הזכירה מהתורה. ובמקום שמקיימים בבית הכנסת שיעור לנשים, אפשר להוציא להן ספר תורה ולקרוא בפניהן פרשת 'זכור'. ואף שאין שם מניין, יש בזה הידור, שישמעו את הפרשה מספר תורה כשר.[5]


[5]. מהתורה אפשר לצאת ידי המצווה בזכירה פעם אחת בשנה, ולכן אינה תלויה בזמן. אלא שלדעת רבים, כיוון שנשים אינן נלחמות אינן מחויבות לזכור מחיית עמלק. והחולקים סוברים, שבמלחמת מצווה הן חייבות, והרדב"ז (על הרמב"ם מלכים ז, ד) פירש שהן חייבות לספק מים ומזון. ואף שלרוה"פ נשים פטורות, לכתחילה עדיף שיצאו ידי כולם. וכ"כ ביחו"ד א, פד. וע' בפניני הלכה זמנים יד, ז, 9.

נחלקו הפוסקים בשאלה, מה בדיוק חיוב המצווה מהתורה. מהרא"ש משמע שהחובה מהתורה לשמוע את הפרשה מס"ת כשר, ואילו מהרמב"ן משמע שזו תקנה מדברי חכמים. וכן יש מחלוקת אם צריך מהתורה לקרוא במניין (ע' פניני הלכה זמנים יד, 7). ולכאורה נראה, שאם חכמים הם שתקנו לקרוא את הפרשה במניין ומס"ת, הרי שזה בכלל קביעת הזמן לקרוא בשבת שלפני פורים, וכיוון שתקנת חכמים תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה, וגם לדעה שנשים חייבות בזכירת עמלק, יהיו חייבות לזכור בלא ס"ת. וכ"כ כה"ח תרפה, ל, בשם ס' לימודי ה' וער"ה ב.

לפיכך, לכתחילה ישמעו במניין, ואם לא – מוטב שיקראו להן בספר בלא מניין, ואם לא – מוטב שיקראו את הפרשה מחומש. ואמנם יש מהאחרונים שכתבו, שאין מוציאים ס"ת עבור נשים, וכ"כ בשו"ת קנין תורה ז, נג, והליכות ביתה ט, ח. אולם לא מובן מה הבעיה בהוצאת ס"ת, שהרי מעיקר הדין מותר להוציאו כדי ללמוד בו. וכן נהגו בקהילות אשכנז להוציאו עבור קריאת נשים, כמובא במנחת יצחק ט, סח. וכן כתב בתורת המועדים ב, יג.

מקריאת שאר שלוש הפרשיות שקוראים בחודש אדר, שקלים, פרה והחודש, נשים פטורות, שהן תלויות בזמן. ואמנם לסוברים שפרשת פרה מהתורה, כמובא בשו"ע תרפה, ז, אולי נשים חייבות, שכן מהתורה אין לה זמן קבוע. אבל כתב במ"ב תרפה, טו, שלדעת הרבה אחרונים היא מדרבנן, וקבעו זמנה באדר, ולכן נשים פטורות ממנה (וע' בהליכות ביתה ט, ט).

פורסם בקטגוריה כ"ג - מהלכות חגים ומועדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן