א – זמן בדיקת חמץ בתחילת ליל י"ד

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-04-01/

כפי שלמדנו בהלכות השבתת חמץ, אדם שנמצא ברשותו חמץ בפסח עובר עליו בשני איסורים: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ" (שמות יג, ז), ו"לֹא יִמָּצֵא" (שם יב, יט). וכדי שלא לעבור על איסורי התורה, צריך אדם לבער מביתו את החמץ. ואף שמן התורה אפשר לבער את החמץ על ידי ביטולו בפה, שאחר שביטל אדם את החמץ שברשותו, החמץ נחשב לגביו כעפר וכחמץ שאינו שלו, וממילא אינו עובר עליו באיסור בל יראה ובל ימצא. מכל מקום תיקנו חכמים שלא להסתפק בביטול החמץ, אלא הצריכו גם לבערו מן הבית. וזאת משתי סיבות, האחת, שמא יהיו אנשים שיבטלו את החמץ מן השפה ולחוץ, ובתוך ליבם ירצו להנות מן החמץ אחר הפסח, וכיוון שלא ביטלוהו בלב שלם, יעברו עליו באיסור בל יראה ובל ימצא. והסיבה השנייה, שמא אחר שביטל את החמץ יראה בתוך ביתו עוגה נאה, וישכח שהיום פסח ויבוא לאוכלה. לפיכך תיקנו שבנוסף לביטול החמץ יערכו בדיקת חמץ, כדי לבער את כל החמץ מן הבית.

לכאורה הזמן המתאים לבדיקת חמץ הוא ביום י"ד בניסן לקראת חצות היום, שאז הוא הזמן לבער את החמץ. אולם תיקנו חכמים לבדוק בתחילת ליל י"ד, משום שביום בני האדם טרודים בעסקיהם, ואם ידחו את הבדיקה ליום י"ד יש חשש שישכחו לבדוק את החמץ. ועוד, שכדי לבדוק היטב בחורי הבית וסדקיו טוב להשתמש באור הנר שהוא יפה לבדיקה, וביום אין הנר מאיר היטב, שמחמת אור השמש אין העין מתרכזת באורו החלש של הנר. לפיכך תיקנו חכמים לבדוק את החמץ בתחילת ליל י"ד, שבלילה אנשים רגילים להיות בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה (שו"ע הרב תלא, ה).

אלא שבדרך כלל בתחילת הלילה אנשים רגילים להתפלל ערבית, על כן יתפלל תחילה ערבית, שהיא מצווה תדירה וראוי להקדימה, ואח"כ יזדרז לבדוק חמץ (מ"ב תלא, ח). ומי שרגיל להתפלל במניין בשעה מאוחרת יותר, יבדוק חמץ בצאת הכוכבים וילך להתפלל בשעה שרגיל להתפלל.

עיקר חובת הבדיקה מוטלת על אבי הבית, אך אם הוא נאלץ באותו יום לחזור לביתו בשעה מאוחרת, מוטב שימנה את אשתו או אחד מבני ביתו הגדולים שיבדקו חמץ במקומו בשעה הקבועה בתחילת הלילה. ואין הבדל במצווה זו בין איש לאשה, ויבחר לשליח את מי שיוכל לסמוך עליו שיבדוק באחריות כדין (עיין ערוה"ש תלז, ז). בדיעבד, אם קשה לו למנות שליח, יבדוק בעצמו מאוחר יותר בלילה.[1]


[1]. יש מי שהציע שאם הוא משתוקק לבדוק בעצמו, ימנה אחד מבני ביתו שיברך ויבדוק את כל הבית בזמן המיועד, וחדר אחד ישאיר בלא בדיקה, וכשיחזור מאוחר בלילה יוכל לבודקו בברכה, ויבקש מהם שיזכירו לו לבדוק כשיחזור, ואם לא יחזור יבדקו בעצמם יותר מאוחר (פסקי תשובות תלא, ה). אך נ"ל שאם יש שם מי שיכול לבדוק במקומו, יותר טוב שימנה אותו לשליח כדי שיבדוק בשעה הקבועה את כל הבית. ושאלה זו תלויה בשאלה עקרונית, האם חכמים תיקנו שזמן בדיקת חמץ בתחילת הלילה, או שזמן הבדיקה כל הלילה שאז אור הנר יפה לבדיקה, וכדי שלא ישכח לבדוק אסרו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן. לדעת רוה"פ זמן הבדיקה מעיקרו בתחילת הלילה, וכך סוברים הט"ז ופר"ח והגר"א ושועה"ר תלא, ה. לעומתם המ"א ומקו"ח סוברים שזמן הבדיקה כל הלילה, וממילא לשיטתם ניתן יותר להקל לדחות את הבדיקה כאשר יש מי שיזכיר לו לבדוק אח"כ. וכתבתי כדעת רוה"פ, וכן בהלכה הבאה כתבתי שראוי שלא לאכול אפילו פירות דרך ארעי אחר שהגיע זמן בדיקת חמץ כדי שלא לעכב את הבדיקה, שזמנה בתחילת הלילה.

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן