ג – הברכה

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-04-03/

קודם שיתחיל לבדוק חמץ יברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ". ואף שביעור החמץ בפועל יתבצע רק למחרת, בשריפה ובביטול, מכל מקום מברך לפני הבדיקה בליל י"ד "על ביעור חמץ", מפני שבבדיקה אנו מתחילים את תהליך ביעור החמץ מהבית.[2]

אין לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, ואם הפסיק ודיבר בעניין אחר שאינו שייך לבדיקת החמץ – הפסיד את הברכה, וצריך לחזור ולברך לפני שיבדוק. ואם כבר התחיל לבדוק ודיבר בעניינים אחרים – לא הפסיד את הברכה, מפני שהיא כבר חלה על מה שהספיק לבדוק. אולם לכתחילה אין ראוי לדבר במשך הבדיקה בעניינים אחרים כדי שיתרכז בבדיקה (שו"ע תלב, א; מ"ב ה-ו).

אדם שבבעלותו כמה בתים צריך לבדוק את כולם, ויברך לפני הבדיקה במקום הראשון. ואף אם הם מרוחקים זה מזה לא יברך אלא פעם אחת.[3]

מי שנצרך לנסוע מביתו ובדק באחד הלילות שלפני י"ד בניסן, אף שבדיקתו כשרה, לא יברך עליה, שרק על בדיקה המתבצעת בליל י"ד או אח"כ מברכים, מפני שהיא בדיקה הסמוכה לביעור, שכל חמץ שימצא בליל י"ד יבער למחר. וכן מי שלא יכל לבדוק בליל י"ד ובדק ביום י"ד או בתוך הפסח יברך, מפני שכל חמץ שימצא – מיד יבער, ועל בדיקה כזו שייך לברך "על ביעור חמץ". אבל אם בודק לפני י"ד לא יברך (רמ"א תלו, א, ובאו"ה שם; מ"ב תלה, ה).[4]


[2]. אם שכח לברך לפני הבדיקה ונזכר באמצע הבדיקה, כל זמן שיש לו עוד מקומות לבדוק יברך. אך אם נזכר לאחר סיום הבדיקה, נחלקו הפוסקים אם יוכל לברך לפני שיבער את החמץ ביום י"ד. לדעת המ"ב תלב, ד, הרוצה לברך אין מוחים בידו, מפני שהברכה על הביעור, וכל זמן שלא ביער יכול לברך. ויש סוברים שחכמים תיקנו ברכה לבדיקה ולא לביעור, ולכן מי ששכח לברך עד סוף הבדיקה הפסיד את הברכה, וכן דעת הב"ח והגר"ז ועוד. וספק ברכות להקל ולא יברך. ועל הביטול לבדו ברור שאין מברכים, שאין מברכים על דברים שבלב.

[3]. נחלקו בזה הפוסקים כמובא במ"ב תלב, ז: לדעת הפר"ח וח"א ההליכה למקום רחוק נחשבת הפסק וצריך לברך שוב. אולם מנגד לדעת החק יוסף ומאמ"ר אין ההליכה נחשבת הפסק. וכ"כ בכה"ח תלב, כב. וספק ברכות להקל. עוד נחלקו האחרונים במקרה שבעל הבית בודק חלק מביתו וממנה שליח לחלק אחר, והשליח לא שמע את הברכה מבעל הבית, האם השליח צריך לברך על מה שיבדוק, עיין שעה"צ תלב, ט.

[4]. אמנם לדעת הרא"ה והפר"ח כל שצריך על פי דין לבדוק – יברך, מפני שמגמת הבדיקה לוודא שלא יעבור אח"כ באיסור בל יראה ובל ימצא, וכיוון שתיקנו חכמים שהנצרך לצאת מביתו לפני ליל י"ד יבדוק בלילה שלפני יציאתו – יברך. ודעת הריטב"א והב"ח שיברך בתנאי שבודק תוך שלושים יום לפני הפסח. אבל דעת הכלבו והרמ"א תלו, א, שהברכה על הבדיקה עולה גם על הביעור שיתבצע למחרת, וכ"כ הגר"א, וכן משמע מהסכמת האחרונים, מ"א וט"ז ועוד. וספק ברכות להקל, וכך נראה מבאו"ה שם.
כתב בעל העיטור שיש סוברים שצריך לברך גם 'שהחיינו' לפני הבדיקה, שהיא מצווה הבאה מזמן לזמן, ויש אומרים שלא לברך. והרא"ש הכריע שלא לברך, מפני שהבדיקה לצורך הרגל (פסח), ובחג ממילא מברכים 'שהחיינו'. ובשו"ע לא הזכיר כלל ברכה זו. אולם יש מהאחרונים שכתבו מנהג הידור, ליקח פרי חדש או בגד חדש ולברך עליו 'שהחיינו' לפני הבדיקה (כה"ח תלב, ט).
פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן