א – חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-07-01/

בדרך כלל מאכלי איסור שנתערבו במאכלי היתר בטלים בשישים, שכן רק עד פי שישים הם יכולים לתת טעם בתערובת, אבל אם יש כנגדם פי שישים אינם יכולים לתת טעם ובטלים. ומהתורה גם מאכלי חמץ בטלים בשישים, אלא שחכמים החמירו וקבעו שחמץ אוסר תערובתו בכלשהו, שאפילו אם יש כנגדו פי אלף או פי עשרת אלפים אוסר הכל.

והטעם שהחמירו חכמים בזה, מפני שמצאו כי התורה עצמה החמירה בדין חמץ בשני אופנים יותר משאר איסורים: א) בדרך כלל האוכל דבר שאסור מהתורה עונשו מלקות, ואילו האוכל חמץ מתחייב בכרת. ב) כל שאר המאכלים האסורים מותר להשהות בבית, ואילו לגבי חמץ לא הסתפקה התורה באיסור אכילה אלא הוסיפה וצוותה: בל יראה ובל ימצא חמץ בבתינו בכל משך הפסח. לפיכך המשיכו חכמים בכיוון זה וקבעו סייג לתורה, שאם יפול כלשהו חמץ לתוך תבשיל, כולו יאסר באכילה ובהנאה. ועוד טעם, שכל שאר איסורי האכילה אסורים כל השנה ואדם רגיל לפרוש מהם, אבל חמץ, כיוון שרגילים לאוכלו בכל השנה יש חשש שמא ישכח איסורו בפסח, ולכן החמירו בו חכמים יותר, כדי שיזכרו הכל להזהר בו.

ודין זה שאף כלשהו חמץ אוסר התערובת, חל משעה שנכנס הפסח, אבל לפני הפסח דין החמץ כשאר האיסורים שבטלים בשישים. ואף שזמן איסור אכילת חמץ ומצוות ההשבתה מתחיל בחצות יום י"ד, בכל זאת דין זה שהחמץ אינו בטל מתחיל בכניסת חג הפסח, שאז האוכלו נענש בכרת, ואז מתחילים לחול האיסורים בל יראה ובל ימצא (שו"ע תמז, ב).[1]


[1]. אמנם לדעת השאילתות, ר"ת והר"ז, דין חמץ כשאר איסורים ובטל בשישים. אבל שאר הפוסקים חולקים עליהם, וסוברים שאינו בטל אפילו באלף, כדברי רבא שפסק כרב בגמ' פסחים ל, א. וכ"כ הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, ואף ר"ת והר"ז נמנעו מלהקל מפני שהמנהג להחמיר. (ועיין בבירור הלכה שם). אולם כתב במ"ב תמז, ב, עפ"י האחרונים, שבמקום שיש עוד הרבה צדדים להקל, אפשר לצרף את שיטת השאילתות להקל.

הטעמים לחומרת החמץ שכתבתי הוזכרו ברש"י, רא"ש, סמ"ק, רי"ו ועוד רבים. והטעם הראשון הוא העיקרי, ולכן רק מעת כניסת הפסח חמץ אוסר במשהו. אמנם הרמב"ם והרמב"ן בארו שחמץ אוסר בכלשהו משום שהוא דבר שיש לו מתירין, שמהתורה חמץ שעבר עליו הפסח מותר, ודבר שיש לו מתירין אינו בטל. ולדעתם, יש לאסור חמץ בכלשהו כבר מחצות יום י"ד, ואכן כך כתב המ"מ בדעת הרמב"ם. וכך דעת עוד כמה ראשונים ואחרונים. (אמנם יתכן לפ"ז שרק מין במינו אינו בטל מחצות י"ד, ויש שעמדו על כך, והביאם בכה"ח תמז, מו, ובהל' חג בחג פ"ט 23. מ"מ גם לפי הטעם שכל השנה אין רגילים להיבדל מהחמץ יש מקום לאסור במשהו מחצות של י"ד וכ"כ הר"ן). אבל בשו"ע נפסק שרק מכניסת החג חמץ אוסר בכלשהו, וכן הסכימו רוב האחרונים. ועיין ביחו"ד ב, סב, ויבי"א ב, או"ח כג, ד, שסיכם דעות הפוסקים.

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן