ג – כבולעו כך פולטו – הגעלה וליבון חמור

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-10-03/

הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים הוא: 'כבולעו כך פולטו'. כשם שטעם האיסור נדבק ונבלע בכלי, כך הוא יפלט. ואף שלאחר יממה הטעם הבלוע ודבוק בכלים נפגם ואין בו איסור, כלל הוא שכל כלי שבלע טעם איסור, חייב הכשרה כדרך שימושו האסור. שתי צורות בליעה עיקריות ישנן, ברותחים ובאור (באש).

אם האיסור נבלע ונדבק על ידי רותחים, כגון סיר שבישלו בו תבשיל חמץ, כדי להכשירו לפסח צריך להטבילו בתוך מים רותחים, שעל ידי המים הרותחים יפלט ממנו טעם החמץ. וכן דין מצקת וכפות, שאם השתמשו בהם במאכלי חמץ שחומם מעל חום שהיד סולדת בו, נבלע ונדבק בהם טעם חמץ, וכדי להפליטו צריך להטבילם במים רותחים, ועל ידי כך יצא מהם טעם החמץ.

אבל אם החמץ נבלע ונדבק בכלי על ידי חום של אש ללא נוזלים, כגון תבנית שאפו בה עוגה, או שיפודים שאפו עליהם בצקים, או סיר שמיועד להכנת ג'חנון או קוגל – כיוון שהבליעה נעשתה בכח של אש ללא נוזלים, הכשרתם בליבון חמור. כלומר על ידי העברתם באש עד אשר יצאו מהם ניצוצות או שיתלהטו ויאדימו.

ההבדל בין שתי צורות הבליעה הוא, שבליעה שנעשתה על ידי נוזלים היא בליעה רכה, ולכן די בכוחם של המים הרותחים להוציא מדופן הכלי את טעם החמץ שנדבק ונבלע בו. אבל בליעת התבנית והשיפוד, היא בליעה קשה, שחום האש מבליע ומדביק את טעם המאכל בכוח רב לדופן הכלי, ומים רותחים אינם מסוגלים להוציא את כל הטעם שנבלע ונדבק על ידי האש, ולכן צריך להכשירם כדרך שבלעו – באש. וזהו ליבון חמור, שהאש שורפת ומכלה את כל הטעמים שנבלעו ונדבקו בדופן הכלי.

נמצא אפוא, שההגעלה מוציאה מהכלי את הטעם הבלוע בו, והליבון שורף את הטעם הבלוע בכלי בעודו בלוע ודבוק בו.

ולכן את הכלים שעומדים להגעיל צריך לנקות מכל שיירי מאכל שדבוקים בהם, מפני שההגעלה מוציאה את הטעם הבלוע בכלי, אבל לא מבערת את כל שיירי המאכל הדבוקים לכלי. אולם את הכלים שעומדים ללבן אין צורך לנקות, משום שממילא כל שיירי המאכל הדבוקים לכלי ישרפו לחלוטין בליבון.

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן