י"ב – הגעלת הכלים בפועל

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/04-10-12/

מי ההגעלה צריכים להיות רותחים ממש, ותנאי זה מעכב לכלים שבלעו ברמה של כלי ראשון על האש, וכפי שלמדנו, לכתחילה נוהגים להגעיל את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש.

צריך להשהות את כל הכלי בתוך המים למשך כמה שניות.[15]

לפעמים הכנסת הכלים מקררת מעט את המים עד שהם מפסיקים לרתוח, ואזי יש להשהות את הכלים במים עד שיחזרו לרתוח. המכניס שני כלים בבת אחת למים הרותחים, צריך לנערם מעט כדי שהמים הרותחים יכנסו ביניהם (עפ"י שו"ע תנב, ג-ד).

כלי שלא ניתן להכניס את כולו למים, אפשר להגעיל תחילה את חציו האחד ואח"כ את חציו האחר (שו"ע תנא, יא).

נוהגים לכתחילה לשטוף את הכלים במים קרים אחר ההגעלה, כדי שלא ישארו עליהם מים חמים שיגרמו לכלים לחזור ולבלוע את הטעם שנפלט בהגעלה. אבל אין זה מעכב, מפני שנוהגים להגעיל את הכלים אחר עשרים וארבע שעות מהשימוש האסור או במים שיש בהם טעם פגום, שאפילו אם יחזור הכלי ויבלע טעם מהמים, לא יפסל (שו"ע תנב, ז; מ"ב לד). ולכן כלים שעלולים להינזק  ככלי זכוכית – אין לשטוף במים קרים. וכן כשקשה לבצע את השטיפה במים קרים – אין חובה לטרוח על כך.

יש חוששים להגעיל את כליהם, אבל באמת תהליך ההגעלה פשוט, ונחזור על שלביו בקיצור: תחילה מנקים את הכלי וממתינים עשרים וארבע שעות משעת בליעת האיסור. אח"כ מטבילים את הכלי במים הרותחים. אם אפשר להוציאו ולשוטפו מיד במים קרים מה טוב, ואם קשה, אפשר לכבות את האש מתחת לסיר המים הרותחים ולהמתין עד שיתקרר מעט, ואז שופכים את המים החמים ושוטפים מעט את הכלי שהוגעל. אפשר להשתמש לצורך ההגעלה בכל אחד מסירי המטבח, וממתינים עשרים וארבע שעות מהבישול האחרון להגעלה או מוסיפים סבון למים כדי לפוגמם.[16]


[15]. יש לשים לב בעת ההגעלה שלא להשהות את הכלים במים הרותחים יותר מדי, שלא יחזרו לבלוע מה שפלטו; וגם לא זמן קצר מדי, שלא יספיקו לפלוט (שו"ע תנב, א; מ"ב ד). וכתב שם מ"ב שקשה לכוון זמן הנצרך שלא יהיה יותר מדי ולא פחות מדי, אולם "אם מגעיל אותם קודם זמן איסורו – אין צריך לצמצם, ויכול להשהות יותר במים". כי אז נותן טעם לפגם מותר, והחמץ בטל בשישים. עי' בכה"ח תנב, ב, שיש מהראשונים שכתבו להשהות את הכלים במים עד שיפלטו מה שבלעו, ויש שכתבו שיכניסם ויוציאם מיד. וכן נוהגים. וכתב פר"ח שמנהגם של ישראל תורה. ונראה שהמנהג להשהות כשלוש שניות בעוד שהמים רותחים.

[16]. מנהג אשכנז ומקצת מיוצאי ספרד שלא להחליף כלים בשריים לחלביים ולהיפך על ידי הגעלה, כדי שלא יתבלבלו וישכחו מה היה חלבי ומה בשרי. אבל כלי שנטרף והוצרך להגעלה, אחר ההגעלה מותר להחליף את שימושו. וכ"כ חת"ס קי, שאחר ההגעלה לפסח מותר להחליף את שימושו. המקבל כלי במתנה יכול להחליף שימושו בהגעלה (דרכי תשובה יו"ד קכא, נט). אפשר גם להקנות את הכלי לחבר ולחזור לקנותו, ואז להגעילו ולהחליף את שימושו. (כתב פמ"ג תנב, א"א יג, שבשעת הדחק מותר להחליף בהגעלה).

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן