י"ב – הגעלת הכלים בפועל

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-10-12/

מי ההגעלה צריכים להיות רותחים ממש, ותנאי זה מעכב לכלים שבלעו ברמה של כלי ראשון על האש, וכפי שלמדנו לכתחילה נוהגים להגעיל את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש.

צריך להשהות את כל הכלי בתוך המים למשך כמה שניות.[15] ופעמים שהכנסת הכלים מקררת מעט את המים עד שהם מפסיקים לרתוח, ויש להשהות את הכלים במים עד שיחזרו לרתוח.

כלי שלא ניתן להכניס את כולו בבת אחת למים, יכול להגעיל תחילה את חציו האחד ואח"כ את חציו האחר (שו"ע תנא, יא).

עוד צריך לשים לב שאם הוא מכניס בבת אחת שני כלים למים הרותחים, ינערם מעט כדי שיהיה ברור שהמים הרותחים נכנסו ביניהם (עפ"י שו"ע תנב, ג-ד).

נהגו לכתחילה לשטוף את הכלים במים קרים אחר ההגעלה, כדי שלא ישארו עליהם מים חמים שיגרמו לכלים לחזור ולבלוע את הטעם שנפלט בהגעלה. אבל אין זה מעכב, מפני שנוהגים להגעיל אחר עשרים וארבע שעות או במים שיש בהם טעם פגום, שאפילו אם יחזור הכלי ויבלע טעם מהמים, לא יפסל (שו"ע תנב, ז; מ"ב לד). ולכן כלים שעלולים להינזק – אין לשטוף במים קרים. וכן כשקשה לבצע את השטיפה במים קרים – אין חובה לטרוח על כך.

יש חוששים להגעיל את כליהם, אבל באמת תהליך ההגעלה פשוט, ונחזור על שלביו בקיצור: תחילה ינקה את הכלי וימתין עשרים וארבע שעות משעת בליעת האיסור. אח"כ יטביל את הכלי בתוך המים הרותחים. אם אפשר להוציאו ולשוטפו מיד במים קרים מה טוב, ואם קשה, אפשר לכבות את האש מתחת לסיר המים הרותחים ולהמתין עד שיתקרר מעט, ואז ישפוך את המים החמים וישטוף מעט את הכלי שהוגעל. אפשר להשתמש לצורך ההגעלה בכל אחד מסירי המטבח, וימתין עשרים וארבע שעות מהבישול האחרון להגעלה.[16]


[15]. עיין בשו"ע תנב, א, ובמ"ב ד, שאין להשהות את הכלים במים יותר מדי, שלא יחזרו לבלוע מה שפלטו; ומנגד גם זמן קצר מדי לא טוב, שלא יספיקו לפלוט. וכתב שם המ"ב שקשה לכוון זמן הנצרך שלא יהיה יותר מדי ולא פחות מדי. ומכל מקום כתב: "אם מגעיל אותם קודם זמן איסורו – אין צריך לצמצם, ויכול להשהות יותר במים". כי אז נותן טעם לפגם מותר, והחמץ בטל בשישים. עיין בכה"ח תנב, ב, שיש מהראשונים שכתבו להשהות את הכלים במים עד שיפלטו מה שבלעו, ויש שכתבו שיכניסם ויוציאם מיד. וכן נוהגים. וכתב הפר"ח שמנהגם של ישראל תורה. (ועיין בסידור פסח כהלכתו ז, יז, והערה 67). ונראה שהמנהג להשהות כשלוש שניות בעוד שהמים רותחים.

[16]. מנהג אשכנז ומקצת מיוצאי ספרד שלא להחליף כלים בשריים לחלביים ולהיפך על ידי הגעלה, כדי שלא יתבלבלו וישכחו מה היה חלבי ומה בשרי. אבל כלי שנטרף והוצרך להגעלה, אחר ההגעלה מותר להחליף את שימושו. וכ"כ החת"ס קי, שאחר ההגעלה לפסח מותר להחליף את שימושו. המקבל כלי במתנה יכול להחליף שימושו בהגעלה (דרכי תשובה יו"ד קכא, נט). ואפשר להקנות את הכלי לחבר ולחזור לקנותו, ואז להגעילו ולהחליף את שימושו. (כתב פמ"ג תנב, א"א יג, שבשעת הדחק מותר להחליף בהגעלה).
פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן