י"ג – הגעלת סירים

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-10-13/

סיר שבישלו בו חמץ, כגון מרק גריסים, כבר למדנו שכדי להכשירו לפסח צריך להטבילו בתוך מים רותחים, שעל ידי המים הרותחים שיקיפוהו מכל צדדיו – יפלט ממנו טעם החמץ. ואמנם על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו' לכאורה היה ניתן להכשירו על ידי הרתחת מים בתוכו, שכשם שבלע כך יפלוט. אלא שברור לנו שבמשך השנה קרה שהתבשיל גלש, ואזי טעמו נבלע גם בשפתו העליונה של הסיר, וטעם זה לא יצא על ידי הרתחת המים בתוך הסיר. ולכן הכשרתו לפסח צריכה להיות על ידי הכנסתו לתוך דוד גדול מלא מים רותחים.

במקרה שלא ניתן למצוא כלי גדול שאפשר להטביל בתוכו את הסיר שרוצים להכשיר לפסח, כתבו הפוסקים שימלאו אותו במים וירתיחום, ובמקביל ילבנו אבן, וכשהמים ירתחו, יכניסו לתוכם את האבן המלובנת, והיא תגרום לכך שמים רבים יצאו וישפכו על כל צידי הסיר ויגעילו את שפתו ואת צידו החיצוני. וכל זה מועיל בכלי שבלע דרך גלישה, אבל אם הכלי הוכנס לתוך כלי אחר ושם נבלע בו טעם, הרי בליעתו בתוך כלי ראשון, והגעלה בדרך של גלישה לא תועיל, אלא צריך להגעיל את כולו בתוך מים רותחים (שו"ע תנב, ו; מ"ב לא).

במטבחים ביתיים קשה להכין אבן מלובנת, לפיכך אפשר להציע שבמקום להכין אבן מלובנת, ירתיחו מים בכלי קטן, ובשעה שהסיר הגדול יתחיל לרתוח ישקיעו מעט את הכלי הקטן במרכז הכלי הגדול, ויגרמו בזה למים הרותחים שבסיר הגדול לגלוש ולהגעיל את כל שפת הכלי וצידו החיצוני.

בסירים רבים ניתן לפרק את הידיות, ונכון לעשות זאת ולהגעיל גם את הידיות והברגים. אמנם אם לא פירקו את הידיות ושטפו סביבם עם הרבה סבון והגעילום – הסיר הוכשר.

עוד בעיה ישנה בסירים רבים, שיש להם קיפול בקצוות הסיר והמכסה, ולפעמים תקועים שם שיירי מאכל. לכתחילה נוהגים להבעיר אש במבער (ברנר) על קצוות הסיר והמכסה, כדי לשרוף את השיירים שנותרו שם. אבל אין צורך לדקדק ולהאריך בליבון זה, מפני שאחר שהסיר עובר את כל השטיפות והניקיונות עם הסבון, טעמם של שיירי המאכלים שנותרו שם נפגם ונפסל ממאכל כלב, ואין עליו דין חמץ. בשעת הצורך, מי שאין לו דרך ללבן מעט את קפלי הסיר, יכול להסתפק בהגעלה בלא ללבן את צידיו.[17]


[17]. בדקנו קפלי סיר, ומה שהיה שם היה שחור, מכוער וטעמו פגום ביותר. ולכן גם בלא ליבון, אין בזה איסור. וכן מה שמצטבר ליד הידיות טעמו פגום ביותר, ולכן גם כשלא פירקו את הידיות – ההגעלה כשרה, וליתר בטחון יש לשטוף שם עם הרבה סבון. לגבי הגעלת סיר גדול שאין אפשרות להכשירו בסיר יותר גדול, יש שהציע לגרום לגלישת המים על ידי עירוי של מים רותחים מקומקומט שמחובר לחשמל, אלא שהעצה שכתבתי עדיפה, מפני שבעירוי – המים מתקררים מעט, ואילו כאן הסיר כולו רותח, והוא עצמו כלי ראשון, וחוזר להיות בתוך כלי ראשון, ולכן אין שם קירור כלל.

לעניין בשר וחלב: לעיתים ניתז על סיר בשרי קר שעומד על הגז רוטב רותח מתוך סיר חלבי. והרי זה עירוי שמבליע את טעם החלב בקליפת הכלי במקום נגיעתו, ודרך הכשרתו על ידי עירוי מים רותחים. וכיוון שמדובר על בליעה קטנה מאוד, ניתן לשפוך שם מים בשפע ובוודאי יהיה בהם פי שישים יותר מקליפת הכלי במקום הנתז, ובזה יוכשר הסיר בלא המתנה של עשרים וארבע שעות. והחושש שמא לא יהיה בעירוי פי שישים, יכול לערב סבון בתוך המים, וכך טעם המים יהיה פגום, ובלא שיהיה בהם פי שישים משיעור קליפת הכלי במקום הנתז, יכול להכשיר את הכלי. ואם היה בסיר תבשיל רותח, בכל מקרה הסיר טעון הכשרה בתוך מים רותחים. ולגבי התבשיל שבתוכו יש לשאול שאלת חכם, שפעמים די בפי שישים מכמות הנתז, ופעמים שצריך שישים כפול שישים מכמות הנתז.

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן