חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – כלי לישה ומיקסר

כלי לישה – המשטח שלשים עליו, מערוך וחלקי מיקסר שבאים במגע עם הבצק, צריכים הכשרה בהגעלה. ואף שהבצק צונן, כיוון שחמיצות החמץ שבבצק עלולה להבליע בהם את טעם החימוץ בכוח רב, הכשרתם בהגעלה (ר"י, ראבי"ה, רא"ש, שו"ע תנא, יז). ויש מחמירים וסוברים שהגעלה אינה מועילה להם (רש"י ור"ת), מפני שקשה לנקותם מהבצק שנבלע בסדקיהם. אבל בליבון קל אפשר להכשירם. ואם אין בהם סדקים, אפשר להכשירם בהגעלה (רמ"א תנא, טז-יז; מ"ב צד).[8]

במיקסר יש חורים שנועדו לאוורור המנוע כדי שלא יתחמם מדי, לחורים הללו ניתזים קמח וחלקי בצק, ויש חשש שמא כשיעבדו בו עם מאכלים לפסח, יפלו חלקי חמץ לתוך האוכל. וכיוון שקשה לנקותו, עדיף שלא להכשירו. וכשיש במיקסר צורך גדול, יש לפתוח את בית המנוע ולנקותו היטב, או לסתום לגמרי את החורים הללו.


[8]. מבואר בפסחים ל, ב, שכלים שהשתמשו בהם חמץ בצונן – הכשרתם בהדחה, אבל כלים ששימשו לבצק – חימוצם קשה ואין להשתמש בהם לפסח. לרוב הראשונים הכוונה שהדחה אינה מכשירה אותם, אבל בהגעלה אפשר להכשירם (הערוך, ר"י, ראבי"ה, רא"ש, רבנו ירוחם וטור. ויש אומרים שהגמרא דיברה על כלי חרס שגם הגעלה לא מועילה להם, וכ"כ רי"ף, רי"ץ גיאת, רמב"ם לפי מ"מ, ומסתבר שגם הם יסכימו שהכשרת כלי לישה מחומרים אחרים בהגעלה). ויש מחמירים וסוברים שגם הגעלה לא מועילה להם (רש"י, ר"ת ור"ש). ולכן כתב רמ"א (תנא, טז-יז) שהכשרתם בליבון קל. רבים פירשו שהגעלה לא מועילה לקערות הבצק מפני שיש בהן סדקים שאינם מתנקים כראוי (סמ"ק, ב"ח, גר"א). ויש מחמירים וסוברים שטעם החומרא מפני שחימוץ החמץ נבלע בחוזק בכלי, ולכן הגעלה לא מועילה גם לכלי לישה שאין בהם סדקים (מ"א). למעשה, דעת רוב האחרונים, שאם אין בהם סדקים, גם למחמירים הכשרתם בהגעלה (מ"ב תנא, צד).

כלי לישה מזכוכית או ברזל, כיוון שהבצק צונן והם אינם בולעים (כמבואר בפנה"ל כשרות לב, ח), בשעת הצורך אפשר להכשיר בניקוי במים עם סבון.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן