י"ד – כלי זכוכית

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-11-14/

מחלוקת התעוררה בתקופת הראשונים לגבי כלי זכוכית. יש אומרים, שהואיל והזכוכית חלקה וקשה, אפילו אם היו בה מאכלים חמים – אינה בולעת את טעמם, ולכן אם השתמשו בכלי זכוכית במאכלי חמץ או איסור, די לנקותם היטב כדי להשתמש בהם למאכלי היתר או בפסח (ראבי"ה, רא"ש, רשב"א, ר"ן, שו"ע תנא, כו).

מנגד יש אומרים, שהואיל והזכוכית נעשית מחול כמו כלי חרס, גם אם בפועל כלי הזכוכית אינם בולעים, דינם כדין כלי חרס שאין להם תקנה. ואם השתמשו בהם במאכלי חמץ חמים, אין דרך להכשירם לפסח (ר' יחיאל, סמ"ג, רבנו פרץ, תה"ד, רמ"א).

ויש ראשונים שאחזו בדרך האמצע, ולדעתם דין כלי זכוכית ככלי מתכות, ואם השתמשו בהם במאכלי חמץ רותחים, צריך להכשירם בהגעלה ברותחים (רמב"ם, אור זרוע ושיבולי לקט).

ככלל רוב רבני הספרדים מקילים בזה, ורוב רבני האשכנזים מחמירים. ולמעשה נכון שלא להשתמש בפסח בכלי זכוכית שהשתמשו בהם בחמץ, ובשעת הדחק אפשר להכשירם בהגעלה. ומי שמשפחתו נהגה להקל, רשאי להמשיך במנהגם.[12]


[12]. רוב רבני הספרדים מקילים, ומהם: פר"ח, שתילי זיתים, שער המפקד, עלי הדס, נתיבי עם, שמ"ש ומגן, הגרע"י. ויש שהחמירו להצריך הגעלה, ומהם: רב פעלים, הרח"ד הלוי, הרב אליהו, הרב דוד שלוש, הרב קאפח. בין פוסקי אשכנז יש דעות. י"א כמו הרמ"א והב"ח שאין להכשיר כלי זכוכית כלל. ויש שפירשו שכוונתם שאין להכשיר כלי זכוכית לפסח משום חומרת חמץ, אבל בשאר איסורים, בשעת הצורך מכשירים כלי זכוכית בהגעלה. וכ"כ מהר"ם בריסק, שרידי אש, בית אב"י, מנחת יצחק. ולשאלת יעבץ מהדין אפשר להקל בכלי זכוכית בשטיפה בלבד, ורק משום חומרת חמץ נהגו שלא להשתמש, וכ"כ בית לחם יהודה, חמודי דניאל ויד יהודה. סוגיה זו תפורט בהרחבה בדיני כשרות, בפרק על דיני הכלים סעיף ה' ובהרחבות שם.

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן