א – סדר ביעור החמץ ושלוש הסעודות

פורסם בקטגוריה י"ד - ערב פסח שחל בשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-14-01/

כשחל י"ד בניסן בשבת, כיוון שאי אפשר לבדוק את החמץ ולבערו ביום י"ד, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל השנים. למחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים (שו"ע תמד, א-ב). ומשיירים חמץ לשתי סעודות ראשונות של שבת.

אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שהיינו אוכלים מצות בסעודות השבת, כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ. אבל כיוון שאסור לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה (לעיל יג, ו, 6), חייבים להשאיר לחם חמץ לשתי הסעודות הראשונות של שבת. כדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ולאחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילה בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה.

את הסעודה הראשונה אוכלים בליל שבת, והשנייה בשבת בבוקר, וצריך להספיק לסיימה עד סוף שעה רביעית זמנית של היום, שאז הוא סוף זמן אכילת חמץ (כפי שמודפס בלוחות. עי' לעיל ג, ו). לשם כך צריך להקדים את תפילת שחרית של אותה השבת.

לאחר הסעודה השנייה, אוספים את כל שיירי החמץ מהקערות ומהמפה, וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם. כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אח"כ צריך לבטל את החמץ, וצריך לומר את הביטול עד סוף שעה חמישית. לאחר הסעודה השנייה יצחצחו היטב את השיניים (לעיל יא, יב).

בסעודה השלישית ישנה בעיה, חמץ אסור לאכול כבר מסוף השעה הרביעית, ומצה אסורה בכל יום י"ד. וכיוון שכך יוצאים ידי סעודה שלישית בבשר ודגים, או במיני פירות (שו"ע תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים מותר גם לבשל מצות שלמות ולאוכלן. ואין להרבות באכילה בסעודה שלישית, כדי שבערב יהיה כח לאכול את המצה לתאבון. יש עוד עצות לרוצים לבער את כל החמץ לפני השבת, כמבואר בהערה.[1]


[1]. מצה עשירה: היא קמח שנילוש עם מיץ פירות, ואין בזה חימוץ, וספרדים נוהגים לאוכלה בפסח, ואשכנזים מחמירים שלא לאוכלה כחמץ, אלא שכיום התעוררו ספקות לגבי כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, ורבים מחמירים בזה גם לספרדים (לעיל ח, א). אמנם לכל המנהגים אפשר לאכול מצה עשירה בשתי הסעודות הראשונות עד סוף שעה רביעית. אלא שכדי לצאת ידי חובת סעודת שבת, צריכים לקבוע על המצה העשירה את הסעודה, היינו לאכול ממנה כנפח ארבע ביצים, ויחד עם שאר הסעודה להגיע לשביעה גמורה, ועל ידי כך תשתנה ברכתה מ'מזונות' ו'על המחיה' – ל'המוציא' וברכת המזון. (עי' פנה"ל ברכות ו, ד). ואם יש מצה עשירה שאין עליה פקפוק כשרות לפסח, למנהג ספרדים אפשר לקיים בה סעודה שלישית, ויש לקיים את הסעודה עד סמוך לפלג המנחה (כשלוש שעות לפני השקיעה). ולמנהג אשכנזים אין לאכול מצה עשירה אחר ארבע שעות (כך דעת שעה"צ תמד, א, אג"מ או"ח קנה. אמנם לערוה"ש תמד, ה, מותר לאוכלה עד כניסת החג).

מצה מבושלת: עצה נוספת, לבשל מצה שלמה, ואזי לדעת רוב הפוסקים, אין עליה יותר איסור אכילה בערב פסח, כי אין יוצאים בה ידי מצה, וגם נשתנתה באופן משמעותי. וכיוון שהיא בשיעור כזית, עדיין מברכים עליה 'המוציא' וברכת המזון, וממילא אפשר לקיים בה את שלוש הסעודות. וכך דעת מ"ב תעא, כ, ושעה"צ יט, וערוה"ש תמד, ה, ויחו"ד א, צא, הע' י. בשעה"צ תעא, כ, כתב שלדעת שועה"ר וח"א, דין טיגון כבישול. ובפמ"ג הסתפק בזה. לעומת זאת, במ"א תמד, ב, כתב בשם מהרי"ל שלא ראה שנוהגים לקיים סעודה שלישית במצה מבושלת. ומשמע מהגר"א שאסור לאוכלה בערב פסח. והרוצים לסמוך על רוה"פ ולצאת במצה מבושלת רשאים (ועי' בשעה"צ תמד, א, ולעיל יג, 7). ע"ע במ"ב תמד, ח, בעצה לחלוק את הסעודה השנייה, וזה בדיעבד, כי הסעודה השלישית צריכה להיות אחר חצות (שו"ע רצא, ב; פנה"ל שבת ז, ב).

פורסם בקטגוריה י"ד - ערב פסח שחל בשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן