י"ג – האם מותר לאכול או לשתות אחר כוס ראשונה?

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-16-13/

מן הדין הרוצה לשתות אחר הכוס הראשונה עוד יין רשאי, אך לכתחילה טוב שלא לשתות יין בין כוס ראשונה לשנייה, שמא ישתכר ולא יוכל לקרוא את ההגדה בריכוז הראוי. אבל מותר לשתות משקים שאינם משכרים, כמו מיץ ענבים או כל מיץ אחר (שו"ע תעג, ג; מ"ב טז).

אם חשב בעת שברך על היין לשתות משקים נוספים, אינו צריך לברך לפני שתייתם 'שהכל', מפני שברכת היין פוטרת את כל המשקים. וגם אם לא חשב לשתות משקים אחרים, אם המשקים היו מונחים לפניו על השולחן, והיה סיכוי מסוים שירצה לשתותם, אין צריך לברך לפני שתייתם, שהברכה על היין פטרתם.[10]

בכור שצם בערב פסח, וכן מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול אחר הקידוש, מעט תפוחי אדמה או ביצה או פירות. ולא ירבה באכילה, כדי שיישאר רעב לקראת אכילת המצה. וכל זה רק כשיש צורך גדול, אבל כשיכול להתאפק ולא לאכול, מוטב שלא יאכל דבר עד הסעודה, מפני שהאוכל אחר הקידוש נכנס לבעיה אם לברך ברכה אחרונה (ואם אכל, יברך ברכה אחרונה).[11]

ההיתר לשתות או לאכול הוא עד מזיגת הכוס השנייה והתחלת אמירת ההגדה, אבל אחר תחילת אמירת ההגדה אסור להפסיק בשתייה או אכילה (באו"ה תעג, ג, עפ"י רמב"ן ור"ן, אמנם ציין שהמאור והתוס' מתירים).


[10]. עי' שעה"צ תעג, יח. לדעת שועה"ר תעג, יג, מ"ב תעט, ה, הרוצה לשתות 'חמר מדינה' ולא חשב עליו מתחילה כך שצריך לברך לפני שתייתו, אסור לשתותו, מפני שנראה כמוסיף על הכוסות, שהרי בדיעבד יכול לצאת ידי ארבע כוסות ב'חמר מדינה'. וכן נכון לנהוג. (ודעת החמד משה לאסור אף שאר משקים אם צריך לברך עליהם, עי' כה"ח תעג, מ. וצ"ע אם גם למנהג שו"ע שאין מברכים על כל כוס יש מקום לחומרה זו).

[11]. בפשטות צריך לברך, שכן האוכל לפני הסעודה, כיוון שאכילה זו אינה חלק מהסעודה, צריך לברך עליה ברכה אחרונה, ואח"כ יתחיל את הסעודה, וכ"כ בא"ח נשא ד; כה"ח קעז, ז; אול"צ יב, ז. וככלל גם מ"ב קעו, ב, סובר כך, אלא שכתב עפ"י כמה פוסקים, שאם הוא דבר שאינו נפטר בסעודה על ידי ברכת המוציא, כמו למשל פירות, אם הוא מתכוון לאכול גם בסעודה פירות, לא יברך ברכה אחרונה, שעל ידי הברכה שברך על הפירות לפני הסעודה יפטור את הפירות שיאכל בסעודה. ובברהמ"ז, תוך שיפטור את הפירות שאכל בסעודה יפטור גם את הפירות שאכל לפני הסעודה. וממילא כאן מתעורר ספק, שהרי לדעת רשב"ם ברכת 'האדמה' שעל הכרפס נועדה לפטור את המרור, וכדי שלא לברך אחר הכרפס 'בורא נפשות' פסק שו"ע שלא לאכול ממנו כזית. ואם יברך 'בורא נפשות' אחרי המאכלים שיאכל אחר הקידוש, ברכתו תעלה גם על הכרפס, וברכת הכרפס כבר לא תועיל למרור. ובכל אופן למעשה, יברך 'בורא נפשות', ולא יחזור לברך 'האדמה' על המרור, שספק ברכות להקל.

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן