ג – מנהג יוצאי ספרד

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-03-03/

לדעת בעל ה'שולחן-ערוך' (או"ח תצג, א-ב), מנהגי האבלות מתחילים מהיום הראשון של ספירת העומר ועד לבוקר ל"ד בעומר. וזאת על פי המסורת הגורסת בגמרא שתלמידי רבי עקיבא מתו עד 'פרוס העצרת', והכוונה עד חמישה עשר יום לפני חג העצרת, נמצא שצריך להמשיך את האבלות עד יום ל"ד בעומר. אלא שכמו לגבי אבלות שבעה, מקצת היום נחשב ככולו, ואחר שישב האבל מעט על הארץ בתחילת היום השביעי, כבר קיים את האבלות של היום השביעי ויכול לקום מאבלותו, כך גם לגבי מנהגי האבלות של ספירת העומר. לפיכך, אין צורך להמתין עד סיום יום ל"ד בעומר, אלא כבר בבוקר יום ל"ד בעומר, כיוון שעברו מספר רגעים אחר שעלה השחר, נחשב מקצת היום ככולו, וכל מנהגי האבלות מתבטלים.

ואמנם ביום ל"ג בעומר מותר לשיר, לנגן ולרקוד, לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי, אולם שאר מנהגי האבלות נשארים בתוקפם, ואסור לפי מנהג זה לישא אשה ולהסתפר בל"ג בעומר. ומשנסתיים ל"ג בעומר אסור בליל ל"ד לנגן ולרקוד, וכשיגיע בוקר ל"ד יתבטלו כל מנהגי האבלות. (ולעניין תספורת, הנוהגים לפי האר"י מחמירים עד ערב חג השבועות, כה"ח תצג, יג).

ויש קהילות ספרדיות שנהגו שכל מנהגי האבלות מסתיימים בל"ג בעומר, כך נהגו בטורקיה ומצרים. ואף שמנהג הספרדים הרווח כיום בארץ אינו כן, כשיש צורך גדול להקל בזה בל"ג בעומר או בליל ל"ד בעומר, יש מקום לשאול שאלת חכם.3


  1. מנהג הספרדים מובא בשו"ע תצג, א-ב, ויסודו מבואר בהלכה הקודמת מנהג ג' על פי הגירסה 'פרוס העצרת', שפירוש הדבר עד ל"ד. אמנם לדעת כמה מגדולי הפוסקים הספרדים, מנהגי האבלות מפסיקים כבר מל"ג בעומר, וכ"כ מהריק"ש ור"י רקח, ובאר בערך לחם ש'פרוס' לאו דווקא חצי חודש בדיוק. וכ"כ בשכנה"ג הגב"י תצג, ג, שבקושטא וסביבותיה נוהגים להינשא בל"ג בעומר. וכ"כ פר"ח ונהר מצרים ועוד. אולם המנהג הרווח כדברי השו"ע, וכ"כ ביחו"ד ג, לא, וביבי"א ג, או"ח כו, ד. ומ"מ בשעת הדחק ובמקום הפסד יש מקום להקל עפ"י הוראת חכם. וכ"כ ביבי"א ה, לח. ובמיוחד העולים מן המקומות שנהגו להקל בל"ג בעומר, כמו עולי טורקיה. (ובליל ל"ד בעומר אפשר לצרף את דעת הרמב"ן, הסובר שמקצת הלילה ככולו, להלן הערה 5). ולדעת הרדב"ז ופר"ח, מי שלא קיים פריה ורביה אינו צריך כלל להימנע מנישואין בימים אלו, וכך היה מנהג תימן (שתילי זיתים תצג, ד, ומהרי"ץ ח"ב קיא). אבל למעשה אין מקילים בזה אלא בשעת הדחק עפ"י הוראת חכם. (גם התימנים אינם מקילים, עי' בשו"ע המקוצר צב, ז).
פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן