חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – ברית מילה, הכנסת ספר תורה ובר מצווה

מותר לקיים סעודות מצווה ולשיר ולרקוד בהן כפי שמקובל כל השנה. לפיכך, מותר לערוך סעודות ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת בימי ספירת העומר. ומי שרגיל בסעודות אלו לרקוד ולהשמיע מוזיקה שמחה – רשאי, מפני שזו שמחה של מצווה.

וכן לגבי הזמנת נגנים, במקום שרגילים תמיד להזמינם לסעודות מצווה אלה, מותר להזמינם גם בימי האבלות שבספירת העומר. ואף שיש מחמירים בזה, כיוון שמדובר בספק הנוגע למנהג אבלות, הלכה כדברי המקילים.

מותר להכניס ספר תורה לבית הכנסת בשירה, ניגונים וריקודים כמקובל, מפני שאלו ריקודים וניגונים של מצווה.

וכן הדין במסיבת בר מצווה או בת מצווה שנערכת ביום הכניסה למצוות, שמותר לקיימה כפי שרגילים בכל השנה. וכאשר קשה לקיים את המסיבה ביום ההגעה למצוות, נכון שבר או בת המצווה יסיימו בתחילת האירוע מסכת או ספר חשוב, ובכך יוכלו לקיים את השמחה עם מוזיקה או נגנים כפי שרגילים בכל השנה. בשעת הצורך, אפשר להסתפק בדרשת בר או בת המצווה לכבוד כניסתם למצוות.[8]


[8]. המתירים לנגן בכלי זמר בסעודת מצווה הם: אג"מ או"ח ב, צה, ואבה"ע א, צז; משנה הלכות ו, קט; יחו"ד ו, לד. והאוסרים: מנח"י א, קיא, עפ"י דעת קדושים. ועי' בפס"ת תצג, ה. והלכה כמיקל בדינים אלו. כתב בספר שלמי מועד עמ' תנד, בשם רשז"א, שמותר לקיים סעודת בר מצווה ביום אחר, אף שאינו יום הכניסה למצוות, אבל בלא ריקודים ותזמורת. אולם נראה שאם בני המצווה יעשו סיום, בוודאי תחשב השמחה לסעודת מצווה, ובדיעבד אפשר שאחד ההורים או הקרובים יסיים מסכת ועל ידי כך יחזקו את השמחה, ויוכלו להשמיע מוזיקה. בשעת הצורך יסמכו על הדרשה. וכן מצינו כיוצא בזה לגבי סעודת בר מצווה בשרית בתשעת הימים, שכתב ביד אפרים או"ח תקנא, י, על פי יש"ש, שאם נער הבר מצוה ישא דרשה בדברי תורה, תחשב סעודתו כסעודת מצווה, גם אם תערך שלא בזמנה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן