ה – קביעת יום טוב לדורות ביום העצמאות

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-04-05/

מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה, ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות. ואף שיש איסור להוסיף מצוות על מה שכתוב בתורה, מכל מקום מצווה זו נלמדת בקל וחומר – ומה ביציאת מצרים שניצלנו מעבדות לחירות נצטוונו לחוג את הפסח ולומר שירה בכל שנה ושנה, קל וחומר בפורים שניצלנו ממיתה לחיים (עפ"י מגילה יד, א). ועל סמך זה קבעו את חנוכה (ריטב"א שם). ובאר ה'חתם-סופר' (יו"ד סו"ס רלג, ואו"ח רח), שכיוון שמצווה זו נלמדת בקל וחומר, היא נחשבת כמצווה מהתורה. אלא שמהתורה אין הדרכה מפורטת כיצד לעשות יום טוב, וכל שעושה בהם איזה זכר לתשועה יוצא ידי המצווה מהתורה, וחכמים הם שקבעו לקרוא את המגילה ולעשות משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים, ולהדליק נרות בחנוכה.

וכן נהגו ישראל בקהילות רבות, שקבעו ימי שמחה לזכר ניסים שנעשו להם. בקהילות רבות קראו לימים אלו על שם חג הפורים, כגון 'פורים-פרנקפורט', 'פורים-טבריה'. ויש מקומות שנהגו באותם ימים לערוך משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים. וכתב מהר"ם אלשקר (סי' מט), שיש לקביעת אותן הקהילות תוקף, וכל זרעם חייבים לקיימם גם אם יעברו לגור בקהילות אחרות. וכן פסקו עוד אחרונים (מ"א תרפו, ה, וא"ר שם).4

וכך כתב הגאון הגדול רבי משולם ראטה: "הנה אין ספק שהיום ההוא [ה' אייר], שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת [שהם נבחרי רוב הציבור] ורוב גדולי הרבנים, לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" (שו"ת קול מבשר ח"א כא).5


  1. אמנם בפר"ח או"ח תצו בקונטרס המנהגים י"ד, חלק על מהר"ם אלשקר וכתב שאחר שנחרב בית המקדש ובטלה מגילת תענית אין לקבוע חגים. אולם החת"ס או"ח קצא, הוכיח שיש לקבוע חגים, ומה שביטלו אחר החורבן את ימי השמחה שבמגילת תענית, הכוונה לימי השמחה שהיו קשורים לבית המקדש. והחת"ס מוסיף ומספר כי הוא עצמו, למרות שעבר דירה, נוהג יום שמחה בכ' אדר ('פורים פרנקפורט') כמנהג עיר הולדתו. וכן ידוע שהרמב"ם קבע ימים טובים לו ולזרעו על ישועות שהיו לו, למשל, על הצלתו מהסערה בים. וכן בחיי אדם (כלל קנה אות מא). וב'ישכיל-עבדי' ח"ז או"ח מד (יב) הביא דוגמאות רבות לתיקון פורים בקהילות שונות. ועל סמך זה פסק (בישכיל עבדי ח"ח השמטות ד) שיכולים לקבוע יום טוב ביום העצמאות. עוד נציין שני מקורות מראשונים, אבן עזרא במדבר י, י, ר"ת כמובא בתר"י לברכות (בדפי הרי"ף ח, א).
  2. הגאון הרב משולם ראטה (שאמר עליו מו"ר הרצי"ה שהיה גדול הדור אחר הסתלקות מרן הרב זצ"ל), בספרו שו"ת 'קול-מבשר' ח"א כא (ב-ג), ברר על פי הרמב"ן והריטב"א ועוד ראשונים ואחרונים, את יסוד המצווה לקבוע יו"ט ביום העצמאות, שהוא נלמד בקל וחומר. ולכן אין בקביעתו חשש 'בל תוסיף', כי האיסור לבדות יו"ט הוא בסתם יו"ט שלא נתקן לזכר ישועה, אבל הנתקן לזכר ישועה יש בו חיוב מקל וחומר. עוד כתב שיש איסור לנביאים להוסיף יו"ט על פי הנבואה. ומה שנצרכו בפורים לדרשה מיוחדת מהפסוק (מגילה ז, א), הוא לקביעת מגילת אסתר בכתובים.

    ויש לשים לב לדבריו הנאמנים של רבי משולם ראטה, שדבר זה נקבע על פי רוב גדולי הרבנים. (אמנם לעניין הלל בברכה נחלקו, אבל לעצם חובת ההודאה והשמחה כך היתה דעת רוב גדולי הרבנים). ומה שכתב בחת"ס או"ח קצא, 'מיהו', שיש חשש 'בל תוסיף' בקביעת יו"ט לכל ישראל, כוונתו על נס שנעשה לקהילה אחת. אבל בנס שהיה לכלל חייבים לקבוע יו"ט לכל ישראל. ועיין עוד בספר 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' לרב רקובר, שהובאו בו מאמרים מהרבנים הראשיים ועוד גדולים, על המצווה לקביעת יו"ט ביום העצמאות.

    יש ששאלו מדוע יהושע לא תיקן חג על כיבוש הארץ. והתשובה לכך, שחג הפסח נתקן על הגאולה ממצרים והכניסה לארץ, וזו הלשון החמישית של גאולה. ורבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק על ט"ו באב) סובר שט"ו באב נתקן על כך. ע"ע להלן הערה 7.

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן