ט – ברוב המקרים יום העצמאות נדחה

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-04-09/

יום ה' באייר יכול לחול בימים: שני, רביעי, שישי ושבת. באותן שנים שיום העצמאות חל ביום שישי או שבת, יש חשש סביר שמסיבות יום העצמאות וטכסיו יגרמו לחילול שבת פומבי, לפיכך הוחלט על פי בקשת הרבנות הראשית, שכאשר יום ה' באייר יחול ביום שבת או ביום שישי, יחגגו את יום העצמאות ביום חמישי (ג' אייר או ד' אייר). לאחר מכן נוכחו לדעת כי גם כאשר יום העצמאות חל ביום שני, ההכנות ליום הזיכרון שמתחיל במוצאי שבת גורמות ליהודים רבים לחלל שבת, לפיכך הוחלט על פי בקשת הרבנות הראשית שיום הזיכרון ויום העצמאות ידחו ביום, כך שיום הזיכרון יחול בה' אייר ויום העצמאות בו' אייר. יוצא איפה כי בפועל, מתוך ארבעה ימים שיום העצמאות יכול לחול בהם, בשלושה מהם מקדימים או דוחים את קיומו.

וכבר מצינו שמחמת חשש טלטול שופר ולולב בשבת ביטלו חכמים את מצוותם. ולכן כאשר חל ראש השנה בשבת, אין תוקעים בו בשופר. וכן כאשר חל יום ראשון של סוכות בשבת, אין נוטלים בו לולב. הרי שביטלו מצוות מהתורה כדי שלא יגיעו לחילול שבת. אולם את עצם היום שהוא מדאורייתא אין לשנות. אבל ימים שנקבעו על פי חכמים, דוחים או מקדימים. כאשר פורים חל בשבת, ביום שישי קוראים במגילה ומחלקים מתנות לאביונים, בשבת קוראים את הקריאה בתורה ואומרים 'על הניסים', וביום ראשון עורכים סעודה ושולחים מנות (שו"ע או"ח תרפח, ו, מ"ב יח, להלן יז, ה). וכאשר תשעה באב חל בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון (ועי' שו"ע או"ח תקנא, ד; תקנד, יט).

וכן לגבי יום העצמאות, הכל לפי התקנה, שבאותו יום שהוחלט על פי נציגי הציבור והרבנות הראשית לחוג את יום הקמת המדינה, בו צריכים להודות לה' על התשועה.10

אכן מעניין שגם מועד הכרזת המדינה הוקדם כדי שלא לחלל שבת. שכן מועד פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בשעה שתים עשרה בלילה, אלא שראשי מועצת העם לא רצו להכריז על הקמת המדינה תוך חילול שבת, על כן הקדימו את ההכרזה ליום שישי בצהרים – ה' באייר.


  1. כך הוסכם על ידי הרבנות הראשית לדורותיה. אמנם הרב גורן בשנת תשמ"א סבר שצריך לומר הלל בשבת שבה' אייר, כי מה שאינו כרוך בחילול שבת צריך להישאר בזמנו, כמו בפורים (תורת השבת והמועד). אולם נהגו שאר הרבנים שלא לחלק בזה, וכפי שנתבאר על ידי הרב אריאל באהלה של תורה עג. ושם כתב שנראה שלא יאמרו תחנון ביום שחל בו ה' באייר (אם הוא יום שישי), וכמו שבתשעה באב שחל בשבת, נותר שמו על השבת במקצת דינים, עי"ש. ואם ה' באייר בשבת, יאמרו 'אב הרחמים' מפני הגזירות שהיו בחודש אייר, ע"כ. ונראה שמ"מ לא יאמרו 'צדקתך' אחר מנחה. ואם ה' אייר חל ביום שני, ונדחה ליום שלישי, נראה שלא יאמרו תחנון ביום שני. וכך החליטה מועצת הרבנות הראשית בשנת תשס"ד. והרב שמואל כץ בספר הרבנות הראשית עמ' 898-899 מבאר שגם הרב גורן סבר בתחילה לומר הלל ביום שנקבע לחגיגות הכלליות ולא בשבת, ורק בשנת תשמ"א שינה את דעתו. ושם בהערה 33 מסופר בשם הרב אלפסי, שבשנת תשס"א נהגו בבית הכנסת של הרב גורן 'קוממיות אברהם' כמו שאר העולם, כי היו ששמעו מהרב גורן זצ"ל שהקהל הרחב לא קיבל את פסיקתו בעניין זה.

    ועיין במצוות ראיה או"ח תרפח, א, שתקנו שני ימים לפורים, כדי להבחין בין מצווה מהתורה שזמנה קבוע לכולם, לבין מצווה דרבנן שהיא בשני זמנים לפי המקומות. ואולי לכן תקנו בנרות חנוכה שתי מדרגות במהדרין מה שאינו במצווה דאורייתא שדינה קבוע. ועפי"ז אפשר לומר שכך מתאים ביום העצמאות שיומו אינו קבוע, שהוא תקנת חכמים.

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן