ח – מעוברות ומיניקות בתשעה באב ובצומות הקלים

פורסם בקטגוריה ז - דיני הצומות הקלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-07-08/

בתשעה באב גם נשים מעוברות ומיניקות חייבות לצום, מפני שרק חולים פטורים מצום תשעה באב, ואילו מעוברות ומיניקות, כל זמן שאין להן חולשה מיוחדת, נחשבות בריאות. אולם מן הצומות הקלים, נשים מעוברות ומיניקות פטורות. והטעם, מפני שמעיקר הדין הנביאים תקנו לצום בצומות הללו בשעה שיש על ישראל גזירות קשות, וכשאין גזירות קשות הצום תלוי ברצון ישראל, ואכן ישראל נהגו וקיבלו על עצמם לצום בהם עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אולם כבר מתחילה נהגו שמעוברות ומיניקות אינן צמות בהם, מפני שהצום קשה להן יותר.

ואמנם באשכנז, נהגו רבות מהמעוברות והמיניקות להחמיר על עצמן ולהתענות גם בצומות הקלים, ואולי היה זה מחמת הגזירות הקשות שסבלו באשכנז. מכל מקום כיום המנהג הרווח גם בקרב יוצאות אשכנז, שנשים מעוברות ומיניקות אינן מתענות בצומות הקלים. ואף הרוצה להחמיר על עצמה, אם יש לה קושי בצום – עדיף שלא תתענה. ומשעה שהאשה יודעת שהיא בהריון היא פטורה מהצום.10

דין מינקת הפטורה מהצומות הקלים נמשך כל עוד האשה מיניקה את בנה, ואף כאשר התינוק מקבל מזון נוסף, כל זמן שלא פסקה להיניק – הרי היא פטורה מהצום. ויש מקילים לכל מי שילדה שלא תצום עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, שאין הפטור תלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שההתאוששות ממנו אורכת עשרים וארבעה חודשים. למעשה, רבו המחמירים המחייבים כל אשה שפסקה להיניק להתענות גם בצומות הקלים, וכן המנהג הרווח. אבל הרוצה להקל יש לה על מי לסמוך שכמה מגדולי הפוסקים הקילו בזה.11


  1. אמנם בדרך כלל מעוברת נקראת מי שהוכר עוברה, שזה אחר שלושה חודשים. אלא שכאן כתבו האחרונים שבדרך כלל דווקא בחודשים הראשונים צער ההריון רב יותר, ואף סכנת ההפלה מרובה, לפיכך נראה שהיודעת בוודאות שהיא בהריון, כגון שעשתה בדיקה, הרי היא פטורה. ואמנם במ"ב תקנ, ג, ושעה"צ ב, כתב להקל בזה לפני יום ארבעים רק אם היא מצטערת מאוד (שאז ממילא דינה כחולה), מ"מ נלענ"ד שזה מפני שלא היתה ודאות שהיא בהריון, אבל אם ידוע בוודאות, הרי סכנת הפלה כבר קיימת, וכן ברור שמיחושיה נובעים מההריון, ואם כן היא פטורה מהצום מדין מעוברת. וכ"כ במקראי קודש (הררי) א, הערה י, בשם הרב אליהו.

    רבינו ירוחם והרדב"ז ועוד כמה פוסקים כתבו, שאסור למעוברות ומיניקות לצום בצומות הקלים (ועיין תורת המועדים ב, ב). והרמ"א כתב שנהגו להחמיר לצום. וכתבו האחרונים (ח"א קלג, ו, וערוה"ש תקנ, א), שנשים בריאות נהגו להחמיר, ומצטערות קצת פטורות מהמנהג להחמיר אך אין להן איסור להתענות, והמצטערות הרבה אסור להן להחמיר. וכיום ההוראה הרווחת לנשים אשכנזיות שלא לצום. ועיין בפסקי תשובות תקנ, א, שהביא דעות מופלגות להיתר, שכל הנשים הראויות ללדת פטורות מהצום, כדי שיהיה להן כח ללדת. ויש אמרו שתפדה את הצום בצדקה. ע"כ. ואין נוהגים להורות כמותם, אבל במקום ספק אפשר לצרף את דבריהם להיתר.

  2. המקילים: מהרש"ם דעת תורה תקנ, ויחו"ד א, לה. ועיין בהערה הקודמת. אולם בפשטות רק מינקת פטורה, וכך דעת רוב הפוסקים, וכ"כ הרב אליהו בהל' חגים כד, לה. ועיין במקראי קודש (הררי) א, ד, סיכום הדעות.
פורסם בקטגוריה ז - דיני הצומות הקלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן