י – תפילת עננו

פורסם בקטגוריה ז - דיני הצומות הקלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-07-10/

תקנו חכמים להוסיף בחזרת הש"ץ של תפילות שחרית ומנחה, בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', ברכה מיוחדת על הצום – 'עננו'. ואומרים אותה בתנאי שיש שם לפחות ששה מתענים, והחזן צריך להיות מהמתענים (שו"ע תקסו, ה). 13

אבל בתפילת הלחש אין אומרים 'עננו' כברכה בפני עצמה, אלא אומרים 'עננו' בתוך ברכת 'שומע תפילה' (תענית יג, ב). ונחלקו המנהגים באילו תפילות אומרים 'עננו'. יש אומרים שבכל שלוש התפילות של יום הצום יש לומר 'עננו', ואף שבערב עדיין לא מתענים, כיוון שיום זה נקרא צום – אומרים 'עננו'. וכן נוהגים עולי תימן וחלק מקהילות ספרדים. ומנהג חלק מקהילות ספרדים לומר 'עננו' בעת שמתענים, לפיכך בצומות הקלים אומרים 'עננו' בשחרית ומנחה, ובתשעה באב אומרים 'עננו' גם במעריב (עפ"י הרז"ה, כה"ח תקסה, טוב). ולמנהג יוצאי אשכנז, אומרים 'עננו' במנחה בלבד, משום שחוששים שמא אדם שיאמר בשחרית 'עננו' ייחלש במשך היום וישבור את הצום, ונמצא שהוציא דבר שקר מפיו כשאמר "ביום צום תעניתנו". לפיכך נוהגים לומר 'עננו' במנחה בלבד, שאם התענה עד מנחה, מן הסתם יסיים את הצום (עפ"י גאונים ורש"י, רמ"א תקסה, ג). וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

מי שאכל או שתה בצום, אם אכל פחות משיעור כזית או שתה פחות משיעור מלא לוגמיו, אינו נחשב כמי ששבר את הצום, ולכן יאמר 'עננו'. אבל אם אכל או שתה יותר, הואיל ושבר את הצום, לא יאמר 'עננו'.14 (ומכל מקום חובה עליו להמשיך לצום, לעיל ו).


  1. כתב בשו"ע תקסו, ג, שרק כשיש עשרה מתענים אומר הש"ץ 'עננו', אולם הרבה אחרונים כתבו שזה דווקא לגבי תענית שהציבור קובע, אבל בארבע התעניות שנקבעו על ידי הנביאים, די שיהיו ששה מתענים. ועיין מ"ב תקסו, יד, ותורת המועדים ג, יב, פס"ת תקסו, ד. כשאין ששה מתענים, יאמר החזן 'עננו' בשומע תפילה כיחיד.

    ש"ץ ששכח לומר ברכת 'עננו', אם עדיין לא אמר את שם ה' בסוף ברכת 'רפאנו', יחזור ויאמר 'עננו'. ואם כבר אמר ה', יאמר 'עננו' בשומע תפילה כיחיד. ואם גם שם שכח, יאמר 'עננו' בלא חתימה אחר "המברך את עמו ישראל בשלום", קודם שיאמר "יהיו לרצון אמרי פי וכו'" (מ"ב קיט, יט). ויחיד ששכח 'עננו' בשומע תפילה, יאמר אותו בתחנונים שאחר התפילה. ועיין בפס"ת תקסה, ב.

  2. אמנם יש בזה דעות, והמ"ב תקסח, ג, כתב עפ"י נהר שלום שיאמר 'עננו', אולם בבאו"ה תקסה, א, כתב עפ"י מאמר מרדכי, שמי שאכל בתענית לא יאמר כלל 'עננו'. ובשבט הלוי ה, ס, כתב ליישב המ"ב, שמי שפטור מהתענית לא יאמר 'עננו', ומי ששכח ואכל, כיוון ששייך בתענית יאמר 'עננו'. אמנם נלענ"ד שממנהג אשכנזים שלא לומר 'עננו' בשחרית שמא לא יצום, ברור שמי שכבר אכל לא יאמר 'עננו'. וכן מנהג הרבה ספרדים, כמובא בתורת המועדים א, טז. גם מי שמתכוון לאכול, אף שעדיין לא אכל – לא יאמר 'עננו' (שו"ע תקסב, א, ועי' מ"ב תקסב, ו). ←

    עוד יש לעיין מהו השיעור, כי לגבי יוה"כ אמרו ככותבת בכדי אכילת פרס ובשתייה כמלא לוגמיו, שבשיעור זה מתבטל העינוי. אולם בשו"ע תקסח, א, כתב, שאם אכל כזית בכדי אכילת פרס שבר הצום, שבכל מקום שיעור אכילה בכזית. ועיין פסקי תשובות תקסח, א, שנחלקו בזה האחרונים. ומחמת הספק, שב ואל תעשה עדיף, ואם אכל כזית לא יאמר 'עננו'.

פורסם בקטגוריה ז - דיני הצומות הקלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן