יד – דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-08-14/

בכלל איסור אכילת בשר בתשעת הימים כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. אבל דגים מותרים.

נוהגים להחמיר גם בתבשיל שנתבשל בו בשר. למשל, אם בישלו תפוחי אדמה עם בשר, גם את תפוחי האדמה לבדם אין לאכול בתשעת הימים, מפני שמורגש בהם טעם בשר. אבל מותר לבשל את המאכלים בסירים בשריים, ובתנאי שלא יורגש במאכלים טעם בשר (מ"ב תקנא, סג; כה"ח קמב).

בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אבל משקאות חריפים כוויסקי או בירה – מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין.

מותר לאכול בתשעת הימים מיני מאפה שעירבו בעיסתם יין, כי אין טעם היין ניכר בהם, אבל לכתחילה אין לערב יין בעיסה בתשעת הימים.9

חולה, ואפילו חולה מעט, שאכילת בשר או שתיית יין מועילה לו, רשאי לאוכלם (מ"ב תקנא, סא). וכן מותר ליולדת תוך שלושים יום מלידתה, לאכול בשר כדי להתחזק. וכן מותר למינקת שצריכה לכך, לאכול בשר כדי להרבות את חלבה.

במוצאי שבת חזון מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים. ואפשר לשתות את כל היין שבכוס. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים שאינו משמח. ויש מהאשכנזים שנוהגים, שאם יש שם קטן שהגיע לגיל חינוך לברכות הנהנין ועדיין לא הגיע להבנת האבל על ירושלים (בין שש לתשע), שיכוון המבדיל בברכת 'הגפן' עבור הילד, והילד ישתה את היין. אבל כשאין שם ילד בגיל זה, ישתה המבדיל את היין.10


  1. עיין שע"ת תקנא, ט. לגבי תערובת יין ובשר בתבשילים, עיין פס"ת תקנא, לט-מ, והלח"ב ד, מט. ולגבי קוניאק העשוי מיין ועוד חומרים, יש מקילים ויש אוסרים, עיין הלח"ב ד, מח. ובפס"ת תקנא, מב, הזכיר המקילים בלבד, מפני שפנים חדשות באו לכאן.

    לדעת פוסקים רבים, מותר לאכול בתשעת הימים בשר שנשאר משבת חזון או מלפני ראש חודש, מפני שאם לא יאכלוהו יתקלקל. וכ"כ בתורת המועדים ה, מו. ויש אחרונים שהחמירו בזה, כמובא בפס"ת תקנא, לד. ונראה שכיום, שאפשר להקפיא את הבשר הנותר ואין בזה חשש בל תשחית, אין היתר לאכול בשר שנותר מסעודות שבת.

    לגבי מלווה מלכה, בכה"ח תקנא, קמד, הביא דעות אחרונים שהתירו לאכול בסעודה רביעית שיירי שבת, ובלבד שלא יקנה לשבת יותר מהרגלו. ובפס"ת שם כתב, שיש מתירים למי שרגיל לאכול בכל מוצ"ש בשר למלווה מלכה, לאוכלו גם במוצ"ש חזון, ויש מחמירים גם בזה.

  2. בשו"ע תקנא, י, התיר לגדול לשתות את יין ההבדלה, והרמ"א ומ"ב ע' כתבו, לתת את היין לקטן. ובדרכי משה ט' כתב בשם מהרי"ל, שיכול גדול לשתות לכתחילה את יין ההבדלה, כל שכן מסעודת מצווה. ועוד ראשונים ואחרונים מאשכנז נהגו כך, עי' בפס"ת תקנא, לה, והלח"ב ד, הערה 74. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים, כי אף שנכלל באיסור יין, אינו משמח. וכן מובא מהרב אליהו במקראי קודש (הררי) א, יד. ובהלח"ב שם כתב, שאפשר שבמיץ ענבים יכול גדול לשתותו לכתחילה. וכתב בשו"ת זכור לאברהם אביגדור נ, והובא בילקו"י עמ' 574, שאפשר לשתות את כל הכוס.

    גיל חינוך לברכות הוא בערך גיל שש. גיל חינוך לאבלות על בית המקדש, ביאר בא"א בוטשאטש, שהוא כשמבינים את משמעות החורבן ושאין אוכלים בשר מפני שנתבטלו הקרבנות. ולמעשה, לדעת רבים הוא מגיל תשע או עשר, ויש אומרים מגיל שלוש עשרה (עי' בפס"ת תקנא, לה, 180).

    לדעת המ"א וח"א, מותר לכתחילה להאכיל קטנים שלא הגיעו לחינוך בשר ויין. ובמ"ב תקנא, ע, כתב עפ"י א"ר ודג"מ ודה"ח, שרק בהבדלה או כשהם חלשים, מותר להם.

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן