חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

טז – איסור כיבוס

אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.

גם כיבוס בגדים כדי ללובשם אחר תשעה באב – אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על החורבן. וכן אסור לתת את הבגדים לכובס גוי כדי ללובשם אחר תשעה באב (שו"ע ורמ"א תקנא, ג, מ"ב לד).

כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן, או להתחיל להשתמש במגבות מקלחת מכובסות.

רוב יוצאי ספרד נוהגים בכל איסורי הכביסה בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי שמבואר במשנה. ויוצאי אשכנז ומקצת יוצאי ספרד מחמירים בכל זה מראש חודש אב, ורק לכבוד שבת חזון נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים ומגוהצים (גר"א, עי' מ"ב תקנא, ו).

כיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולהניחו על הרצפה למשך זמן או לדרוך עליו, כך שכבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.

מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל ורגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם תענוג או פינוק אלא רק הסרת מיאוס. בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם.[13]

מי שחולצתו התלכלכה בכתם, יכול להסירו בעזרת מים וסבון, שאין זה בכלל איסור כיבוס. ועדיף שיעשה זאת בעודו לבוש, שאז ניכר שאינו דרך כיבוס. כאשר כל הבגד התלכלך ואין לו עוד בגד שראוי לצאת בו, אפשר לכבס את כל הבגד כרגיל (עי' גשר החיים כא, י; פנה"ל מועדים יא, יא).

אין לובשים בגדים חגיגיים כבגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. והאיסור הוא בשבוע שחל בו לרוב יוצאי ספרד, ומב' אב ליוצאי אשכנז ומקצת מיוצאי ספרד. וכן במוצאי שבת חזון נכון להחליף את בגדי השבת.

לקראת ברית מילה, האב והאם, המוהל והסנדק, מתרחצים ולובשים בגדי שבת, ובשעת הצורך הגברים מתגלחים ומסתפרים עד שבוע שחל בו תשעה באב. והקרובים להורים בדרגה ראשונה, כהוריהם ואחיהם, רשאים ללבוש בגדי שבת אבל אין מסתפרים. ושאר המוזמנים לובשים בגדים מכובדים אבל לא בגדי שבת גמורים (עי' רמ"א תקנא, א; שע"ת ג; מ"ב ג; הליכות שלמה יד, ט). וכן הדין לגבי פדיון הבן, כשבעלי השמחה הם האב, האם והכהן.


[13]. קהילות יוצאי ספרד שהחמירו במנהג כיבוס: בלוב החמירו מראש חודש, ובחלק מקהילות מרוקו וכן בג'רבא החמירו מב' באב (ברית כהונה או"ח ר, ט). בשבת חזון לובשים בגדים מכובסים, כדברי הגר"א המובאים במ"ב תקנא, ו. אמנם מצעים אין להחליף, כי אין בכך צורך. בעבר נהגו להחמיר יותר בלבנים וגרביים, וכיום אנו מפונקים וסובלים יותר מלבישת המשומשים, ולכן מותר להחליפם כמקובל, וכדוגמת מה שהתיר בבא"ח דברים ו, לכבס מטפחות שנמאסים בהן (ועי' פס"ת תקנא, כ). צחצוח נעליים לרוב הפוסקים אינו נחשב ככיבוס, ומותר בשבוע שחל בו תשעה באב, כ"כ ביבי"א או"ח ג, לא.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן