יט – איסור כיבוס

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-08-19/

אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.

ואפילו לכבס בגדים כדי ללובשם אחר תשעה באב – אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על החורבן. וכן אסור לתת את הבגדים לכובס גוי כדי ללובשם אחר תשעה באב (שו"ע ורמ"א תקנא, ג, מ"ב לד).

כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.

הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה כפי שמבואר במשנה, היינו רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (גר"א, עי' מ"ב תקנא, ו).

וכיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואז כבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.

מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס. והואיל ואין יודעים אימתי בדיוק הגיעו הישנים למצב שהם מאוסים עד שמותר להחליפם, במצב של ספק טוב להניח את המכובסים על הרצפה לפני שילבשום. בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם עבור מבוגרים, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים. 15

מי שחולצתו התלכלכה בכתם שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים, יוכל להיעזר בסבון. 16

אין לובשים בגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. והאיסור הוא בשבוע שחל בו לספרדים, ומב' אב לאשכנזים. וכן במוצאי שבת חזון צריך להסיר את בגדי השבת.

אבל לקראת ברית מילה, האב והאם, המוהל והסנדק, מתרחצים ולובשים בגדי שבת, ובשעת הצורך מתגלחים ומסתפרים. והקרובים להורים בדרגה ראשונה, כהוריהם ואחיהם, רשאים ללבוש בגדי שבת אבל אין מסתפרים. ושאר המוזמנים לובשים בגדים מכובדים אבל לא בגדי שבת גמורים (עיין רמ"א תקנא, א; שע"ת ג; מ"ב ג; הליכות שלמה יד, ט).


  1. מנהג אשכנז ללבוש בגדים מכובסים לשבת חזון, כדברי הגר"א המובאים במ"ב תקנא, ו. אמנם מצעים אין להחליף, כי אין בכך צורך. וכ"כ בהלח"ב ד, כו.

    העצה להשליך בגדים מכובסים על הרצפה הובאה במנחת יצחק י, מד, בשם כרם שלמה. לבנים וגרביים – בדורות הקודמים המנהג היה לאסור, כפי שמשמע ממ"ב תקנא, ו, וכה"ח צא, בשם הבן איש חי. אלא שכיום אנו מפונקים יותר וסובלים מאוד מהריח שבלבנים ובגרביים, ולכן העיקר להתיר כיום להשתמש בלבנים וגרביים מכובסים. וכן מובא בפס"ת תקנא, יז. ועי' בהלח"ב ד, כז, שכתב להשליכם לארץ לשעה. ובבא"ח דברים ו', התיר לכבס מטפחות מפני שנמאסים מהם. וכן הדין לגבי לבנים של גדולים, שבשעת הצורך, מותר לכבסם בתשעת הימים, כדין בגדי קטנים שמבואר בהלכה הבאה.

    צחצוח נעליים לרוב הפוסקים אינו נחשב ככיבוס, ומותר בשבוע שחל בו תשעה באב, כ"כ ביבי"א או"ח ג, לא, והלח"ב ד, כג. ובאג"מ או"ח ג, פ, התיר רק בלא הברקה. ובאג"מ או"ח ג, עט, אסר כיבוס יבש כשאר כיבוס.

    יש לציין כי בג'רבא (ברית כהונה), וחלק מקהילות מרוקו, נהגו איסור כיבוס מר"ח.

  2. ניקוי מקומי במים בלבד נראה שאינו בכלל האיסור לכבס, וכ"כ בגשה"ח כא, י-יא, לגבי אבלות שבעה, שמותר לרחוץ כתם במים. וכ"כ בהלח"ב ד, יד. ואם אינו יכול לצאת בו בלא ניקוי במעט סבון, ישתמש בסבון, שאפשר לומר שאין גירוד כתם בעודו לבוש בבגדו ככיבוס שנאסר, ועוד שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה.
פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן