כא – דין קטנים

פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-10-21/

כמו בכל המצוות כך מצווה לחנך את הקטנים למצוות הקשורות בתשעה באב והאבלות על החורבן, אלא שמפני חולשת הקטנים, אי אפשר לחנכם לצום. ורק מגיל תשע ומעלה נוהגים לחנכם לצום מספר שעות ביום כפי כוחם. אבל לא יתענו כל היום (רמ"ע מפאנו קיא, ועי' כה"ח תקנד, כג). וכשמאכילים קטנים, נותנים להם מאכלים פשוטים בלבד, כדי לחנכם להתאבל עם הציבור (מ"ב תקנ, ה). ורבים נוהגים להדר לחנך את הקטנים שהגיעו לחינוך, היינו לגיל שש, שלא לאכול ולשתות בליל התענית.

מגיל חינוך, היינו מעת שהילד מתחיל להבין את משמעות החורבן והאבלות, שהוא בערך בגיל שש, מחנכים את הקטנים שלא לנעול סנדלים או נעליים שרגילים ללכת בהם בחוץ על אבנים. ושלא לסוך ושלא לרחוץ לשם תענוג. ויש נוהגים להחמיר בנעילת הסנדל אף מגיל שנתיים-שלוש, ואף שהקטנים הללו אינם מבינים את עניין האבלות, הדבר מבטא את עגמת הנפש שלנו על החורבן, שאפילו את התינוקות אנחנו משתפים במידה מסוימת באבל.29

כשם שאסור לגדולים ללמוד תורה, מפני שהיא משמחת, ורק בדברים הרעים הקשורים לחורבן הבית והלכות אבלות מותר ללמוד (לעיל הלכה י), כך גם הדין לגבי גדולים הרוצים ללמד קטנים, שמותר להם ללמד את הקטנים רק בדברים הקשורים לחורבן ולאבלות. ויש אומרים, שאפילו סוגיות הקשורות לחורבן והלכותיו אסור לגדולים ללמד את הקטנים, מפני שבשעה שהגדול מלמד את הקטן, הגדול שמח, ורק לספר לו על החורבן מותר (מ"ב תקנד, ב, ועי' כה"ח ח). וכיוון שאלו שתי דעות שקולות, רשאי כל אדם לבחור כיצד לנהוג. ולכל הדעות מותר לקטן ללמוד בעצמו בכל הדברים שמותרים לגדול.300


  1. אמנם לגבי יוה"כ פסק בשו"ע תרטז, א, שרק בנעילת הסנדל הקטנים חייבים כי אין כל כך צער בקיום האיסור, אבל מותר לרחוץ ולסוך אותם. אלא שטעם ההיתר מפני שנהגו לרחוץ ולסוך את הקטנים כדי לסייע בגידולם. אבל כיום שאין נוהגים בזה, נראה שגם רחיצה וסיכה אסורה כנעילת הסנדל. וכ"כ בנטעי גבריאל סט, ב; עג, ג. ואמנם בחכ"א קנב, יז, כתב שאפילו בנעילת הסנדל אין צריך לחנך את הקטנים, מפני שרק ביוה"כ מחנכים את הקטנים אבל בתשעה באב ובאבלות, כיוון שיש בזה קצת צער, אין צריך לחנכם. אולם כתב במ"א תקנא, לח, שבאבלות של רבים מחנכים את הקטנים. וכ"כ במ"ב תקנא, פא, וכתב שיש שני טעמים לאיסור תספורת, א' מצד חינוך, ואזי האיסור מתחיל מגיל שש, ומפני עגמת נפש של הגדולים, ואזי הוא מתחיל לפני כן. (כתב בפס"ת תקנד, טו, שמכל מקום לכל הדעות לפני גיל שנתיים-שלוש אין צריך להחמיר).
  2. תינוקות שמבינים לימודם רשאים ללמוד בדברים הרעים, ב"ח וט"ז ועוד, ומה שאמרו שאין מלמדים התינוקות, הכוונה בסדר לימודם הרגיל. והמ"א סובר שאף בדברים הרעים אין ללמדם, אבל לספר להם על החורבן מותר. ועי' בהלח"ב ז, מב; ותורת המועדים ח, כ.
פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן