יד – הדלקה בבית כנסת

פורסם בקטגוריה יב - הדלקת נרות חנוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-12-14/

נהגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ומברכים על הדלקתם את כל הברכות שמברכים בבית. ואף שלפי תקנת חכמים צריך להדליק נרות בבית בלבד, נהגו להדליק גם בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס יותר. ונוהגים להניח את הנרות בכותל הדרומי של בית הכנסת, בדומה למקומה של המנורה במקדש. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בבית הכנסת. ואפילו מי שהדליק את הנרות בבית הכנסת בברכה לא יצא ידי חובתו, ועליו לחזור לאחר מכן לביתו, ולהדליק את נרות החנוכה בברכה (שו"ע תרעא, ז).15

נוהגים להדליק את הנרות בין מנחה לערבית, מפני שאז מירב האנשים נמצאים בבית הכנסת ויתפרסם הנס יותר, אבל אחר תפילת ערבית האנשים כבר מזדרזים לחזור לבתיהם להדלקת נרות.

במקום שמאחרים להתפלל ערבית, לאחר זמן צאת הכוכבים, ידליקו את הנרות לפני תפילת ערבית.

בערב שבת, נוהגים ברוב המקומות להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, וממילא אין אפשרות להדליק נרות לאחר מנחה, כי אז צריכים לקבל את השבת, אלא ידליקו את נרות החנוכה לפני מנחה. ובמקום שמקדימים להתפלל מנחה זמן רב לפני השקיעה, ידליקו נרות אחר תפילת מנחה, ויקפידו לסיים את ההדלקה לפחות חמש דקות לפני השקיעה, כדי שיוכלו לקבל את השבת לפני השקיעה, ויקיימו את המצווה להוסיף מהחול על הקודש (מ"ב תרעא, מז). במוצאי שבת, מדליקים נרות לאחר תפילת ערבית, מפני שלפני התפילה עדיין לא יצאו מהשבת.

טעם הדלקת הנרות בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס, לפיכך צריכים להיות נוכחים בעת ההדלקה בבית הכנסת עשרה בני אדם לפחות. ואם עוד לא התקבצו שם עשרה אנשים, ואי אפשר לדחות את ההדלקה, כגון בערב שבת, שיש חשש שאם יתעכבו לא יספיקו לסיים את תפילת המנחה בזמן. יש אומרים שהואיל ואח"כ יתקבצו שם עשרה אנשים שיראו את הנרות, אפשר להדליק את הנרות בברכה למרות שאת הברכות לא ישמעו עשרה (מ"א, מ"ב תרעא, מז, ובאו"ה שם). ויש אומרים שידליקו נרות בלי ברכה (מור וקציעה, כה"ח תרעא, עב).16


  1. הטעם העיקרי שנזכר בראשונים להדלקה בביהכ"נ – משום פרסום הנס. וכ"כ המאירי שבת כג, ב, המנהיג, הכלבו, ועוד רבים. והריב"ש קי"א כתב, שהואיל והתחילו להדליק בפנים, הנהיגו להדליק בביהכ"נ לפרסם את הנס ברבים. ועוד טעם כתב המנהיג, שהואיל והנס היה במקדש רצו לפרסמו בביהכ"נ שהוא מקדש מעט. ולטעמים אלו אין יוצאים בהדלקה זו. ובאורחות חיים באר שהמנהג נועד גם כדי להוציא את מי שאינו בקיא או שאינו זריז במצווה. וי"א שהוא להוציא האורחים שאין להם בית. ולטעמים אלו משמע שאפשר בשעת הדחק לצאת בהדלקה שבביהכ"נ. ולשיטת רש"י, רמב"ם ומרדכי, שהובאה בהערה 5, מי שיצא ידי חובת עצם ההדלקה בנרות שהדליקו בביתו בהעדרו, לא יצא ידי חובת הודאה, ויכול לצאת בשמיעת ברכת 'שעשה נסים' בהדלקה שבביהכ"נ.

    ומ"מ להלכה המדליק בביהכ"נ לא יצא ידי חובתו, שחובה על כל אחד להדליק בביתו. ומי שהדליק בביהכ"נ, אם בביתו הוא מדליק גם עבור אשתו או בני ביתו, פשוט שבביתו יחזור לברך את כל הברכות. ואם הוא מתגורר לבדו, ביום הראשון יברך בביתו רק שתי ברכות, מפני שי"א שברכת 'שהחיינו' היא על עיצומו של יום (עי' ב"י תרעו, ג, שעה"צ ג), וכבר יצא בה בברכה שבירך בביה"כ. וכ"כ במ"ב תרעא, מה, כה"ח עד. (וביחו"ד ב, עז, כתב שגם 'שעשה ניסים' לא יחזור לברך, ובאג"מ או"ח א, קצ, כתב שגם 'שהחיינו' יחזור לברך). ולכן עדיף לכתחילה שידליק בביהכ"נ מי שאינו נכנס לספקות הללו, כגון מי שנוהג לצאת בביתו בהדלקת אביו.

  2. כתב בשו"ת רב פעלים או"ח ב, סב, שאם יש שם עשרה בצירוף נשים שבעזרת נשים, גם למצריכים עשרה אפשר לברך. ובתורת המועדים ז, ח, הביא דעות שאפשר לצרף קטנים, וכתב שאם מצרפים קטן טוב שהקטן יברך.
פורסם בקטגוריה יב - הדלקת נרות חנוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן