ג – מקום הדלקת נרות לגרים בקומות

פורסם בקטגוריה יג - דיני המקום והזמן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-13-03/

רוב האנשים גרים כיום בבנייני קומות, ואזי המקום הטוב להדלקת נרות הוא בחלון הפונה לרחוב או במרפסת הפונה לרחוב, שבאופן זה יתפרסם הנס ביותר. והמדליקים בחלון צריכים להקפיד שגם בני הבית וגם העוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות. לפיכך, אין לקחת חנוכיה שיש לה גב, מפני שהוא מסתיר את הנרות מצד אחד.4

גם כשהחלון הפונה לרשות הרבים גבוה מעשרה טפחים (כ-76 ס"מ), ידליק בחלון, כי יותר חשוב לפרסם את הנס לעוברים ברחוב מאשר לדקדק בהנחת החנוכיה מתחת לגובה של עשרה טפחים.5

ואמנם יש סוברים שעדיף להדליק על פתח הדירה הפונה לחדר המדרגות, שאז הנכנס לבית מוקף במצוות, מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל. ואף שבוודאי יוצאים בזה ידי המצווה, מכל מקום טוב יותר להדליק בחלון הפונה לרחוב כדי לפרסם את הנס.6

גם כאשר הדירה בקומה גבוהה, ומקום החלון מעל גובה עשרים אמות מהרחוב (כתשעה מטר), אם העוברים ברחוב יכולים לראות את הנרות מבעד לחלון, נראה שעדיף שידליקו את הנרות על החלון, כדי לפרסם את הנס. ומכל מקום אם ירצה – ידליק בפתח ביתו הפתוח לחדר המדרגות, שגם שם יש קצת פרסום נס. וגם אם ידליק בתוך ביתו – יצא ידי חובה.7


  1. מי שאין לו חנוכיה אחרת זולת חנוכיה עם גב שמסתיר את הנרות מצד אחד, יניח אותה בצורה אנכית לחלון, וכך יוכלו לראותה מצד אחד של הבית ומצד אחד של הרחוב.
  2. פסק בשו"ע תרעא, ו, שמצווה להניח את הנר פחות מי' טפחים. אמנם בב"י כתב שלדעת הרי"ף והרמב"ם אין בזה מצווה, אלא שלר"ח, רא"ש, ר"ן ורוב הראשונים, מסקנת הגמרא שבת כא, ב, שיש בזה מצווה. ומ"מ ברור שבדיעבד גם המדליק למעלה מכך יצא. וכתב במ"א תרעא, ה, שאם החלון למעלה מי' טפחים ידליק בו. וכ"כ בשעה"צ תרעא, ל, שלפרסום הנס לבני רשות הרבים יש מקור גדול בגמרא, שאמרו "עד דכליא רגלא דתרמודאי", ולכן תקנו להניח את הנרות בפתח הבית מבחוץ.
  3. בספרי זמנינו האריכו בדיונים היכן ראוי שידליקו הגרים בבתי קומות, ושלוש דעות עיקריות בזה, ואזכירן בקצרה: א) בפתח הבניין, וכך נהגו כמה מאחרוני זמנינו. לעומתם י"א שהמדליק שם לא יצא, כי הוא פתח מבוי ולא חצר (עפ"י חזו"א), ועוד שלרש"י ושיטתו גם אם יחשב כפתח חצר יתכן שאין יוצאים שם (עי' בהערה 2). ב) בפתח הדירה הפתוח לחדר המדרגות מצד חוץ, כדי שהעוברים בחדר המדרגות יראו את הנרות. ויש שנהגו להדליק משמאל לפתח מבפנים, שכך נהגו דורות רבים, כמובא בהערה 1, שבאופן זה יהיה מוקף במצוות. ג) יש אומרים שעדיף להדליק בחלון, שכך יתפרסם הנס יותר. וכפשט דברי חכמים: "אם היה דר בעלייה (קומה שנייה) מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים" (שבת כא, ב).

    למעשה, אין להדליק כאפשרות הראשונה כי י"א שאין יוצאים בה ידי חובה. ובשתי האפשרויות האחרונות מוסכם שיוצאים ידי חובה, אלא שעדיף להדליק בחלון, כי פרסום הנס חשוב מההידור של הדלקה בשמאל הפתח, וכ"כ המ"א ושעה"צ תרעא, ל, ואג"מ או"ח ד, קכה, ועוד רבים. והנוהגים כמנהג אשכנז, שכמה מבני הבית מדליקים, טוב שאחד ידליק משמאל לפתח, וכך יהדרו לפי כל הדעות.

  4. אם החלון גבוה יותר מכ' אמות (9.12 מטר) מהרחוב, לכאורה כבר אין טעם להדליק בחלון, כי אין יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות בגובה זה, כי העין אינה שולטת עד שם, ואם כן אין בזה פרסום נס ועדיף להדליק משמאל לפתח. וכך הורו כמה מאחרוני זמנינו. ואע"פ כן, כיוון שמוסכם על כולם שהמדליק בחלון יוצא ידי חובה, מפני שלתוך הבית הוא פחות מכ' אמה, אזי אם ידוע שבפועל העוברים ברחוב יכולים לראות את הנרות שבחלון, נראה שעדיף להדליק על החלון. וכך משמע משעה"צ תרעא, מב, וכ"כ בשבט הלוי ד, סה. וכמה טעמים לזה: א) דעת ר' יואל שהובאה בטור, שאם קיר הבית נמשך עד הנרות אפשר להדליק גם למעלה מעשרים אמה (והכוונה שהגר בדירת הקרקע יכול להדליק את החנוכיה בראש הקיר שמעליו), ומדוע שלא לפרסם הנס לשיטתו. ב) הפמ"ג במשב"ז סוסק"ה כתב שגם למעלה מכ' אמה יש קצת היכר לעוברים ברחוב. (ואם הוא כבר מקיים את המצווה מצד שהוא פחות מכ' אמה לבני ביתו, מדוע שלא יפרסם קצת את הנס לחוץ). ג) ויש מצרפים עוד סברה, שבבניינים הגבוהים שממול יכולים לראות את הנרות. ומ"מ כשחלונו גבוה מכ' אמה, מובנת יותר הדעה שמעדיפה להדליק בפתח הבית הפתוח לחדר המדרגות, וגם אם ידליק בתוך הבית יצא, כמבואר בהערה 1.
פורסם בקטגוריה יג - דיני המקום והזמן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן