חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – זמן ומשך ההדלקה

קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר לא היתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו מתכנסים לביתם לפנות ערב, ובאותה שעה היו הרחובות מלאים אנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות: "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב). אלא שנחלקו הראשונים בשאלה, האם התכוונו חכמים לתחילת השקיעה, היינו כשהשמש נעלמת מן העין, או לסוף השקיעה שאז גם האור שוקע ונראים הכוכבים. מצד אחד בעת שהחמה שוקעת ישנם יותר אנשים ברחוב, ומנגד, כיוון שעדיין יש אור רב יחסית, הנרות אינם נראים היטב, ולכן אולי מוטב להמתין בהדלקה עד צאת הכוכבים. למעשה, המנהג הרווח להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחר שקיעת החמה.[8]

אלא שהגברים חייבים בתפילת ערבית, ורבים נוהגים להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים, ואם כן עליהם להקדים את תפילת ערבית להדלקת הנרות, שכן תפילת ערבית תדירה יותר, ומקיימים בה גם מצווה מהתורה של קריאת שמע של ערבית. ואחר התפילה יזדרזו לחזור לביתם כדי ששעת ההדלקה תהיה סמוכה עד כמה שאפשר לצאת הכוכבים. והרגילים להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליקו נרות בצאת הכוכבים, ואח"כ יתפללו ערבית בזמן שהם רגילים.[9]

אף שבנר בשיעור של חצי שעה יוצאים ידי חובה, כאשר הנרות נראים לעוברים ושבים ברחוב, טוב להדר בזמנינו להתקין נרות שידלקו שעתיים ואף יותר, מפני שכיום אנשים רגילים להתהלך ברחוב זמן רב אחר צאת הכוכבים, וטוב שיראו את הנרות ויתפרסם הנס.[10]


[8]. שבת כא, ב: "זמנה משתשקע החמה". לדעת בה"ג, רמב"ם ומהר"ם מרוטנבורג, הכוונה לתחילת השקיעה, ובאר מהר"ם, שאדרבה כשמדליקים בשעה שיש אור הרואים מבינים שההדלקה לשם מצווה ומתפרסם הנס. גם דעת ר"ן ורשב"א שהכוונה לתחילת השקיעה, אלא שהם סוברים כשיטת ר"ת, שמדובר בשקיעה השנייה, שהיא מהלך שלושה מיל ורבע, שהם כ-58.5 דקות אחר השקיעה. ודעת ר"ת, רא"ש, תה"ד, טור, שו"ע תרעב, א, ורוב האחרונים (מ"ב א, כה"ח ב), שהוא בסוף השקיעה, היינו צאת הכוכבים. אלא שכידוע נחלקו הראשונים מהו צאת הכוכבים, לדעת הגאונים, מעט יותר ממהלך שלושת רבעי מיל אחר השקיעה, ולדעת ר"ת הוא מהלך ארבעה מיל, שהם כ-72 דקות אחר שקיעת החמה. ועי' בשו"ע או"ח רסא, ב, ובמפרשים ובבאו"ה שם (ועי' בפנה"ל שבת ג, א, 1). למעשה נוהגים להורות כדעת הגאונים.

לעניין הדלקת נרות חנוכה, דעת רובם המכריע של האחרונים, שזמן ההדלקה המשובח בסוף השקיעה שהיא צאת הכוכבים לפי מה שאנו רואים, וכ"כ ב"ח, מ"א, ט"ז, א"ר, ח"א, בא"ח ועוד. וכך נכון להורות שזמן ההדלקה בצאת הכוכבים, מפני שעיקר הכוונה לפרסם את הנס, ולפני צאת הכוכבים הנרות נראים פחות. (הפרושים בירושלים נוהגים עפ"י הגר"א תרעב, א, להדליק בשקיעה). ועי' בפנה"ל תפילה כה, ה, 3, שרבים נוהגים להחשיב את צאת הכוכבים כ-20 דקות אחר השקיעה. (אמנם לעניין ק"ש שהיא מהתורה טוב להמתין ל-30 דקות, אבל בנר חנוכה שמדרבנן אפשר להורות שהזמן כ-20 דקות אחר השקיעה. וי"א שהוא כ-15 דקות אחר השקיעה). גם בין דעות הראשונים, 20 דקות אחר השקיעה היא דעה ממוצעת, שלרמב"ם צריך להדליק בשקיעה, ולר"ן ולרשב"א כ-58 דקות אחר השקיעה, ולר"ת כ-72 דקות אחר השקיעה. אם כן הדעה שהולכת אחר צאת הכוכבים הנראה, שהוא כ-20 דקות אחר השקיעה היא דעה ממוצעת. (וכך אם הנרות ידלקו עד 52 דקות מצאת הכוכבים, יימצא שידלקו במשך הזמן שיוצאים בו לכל השיטות).

[9]. לסוברים שזמן ההדלקה בצאת הכוכבים, ערבית קודמת. אלא שבמ"ב תרעב, א, ובאו"ה שם כתב, שאם מתפללים ערבית בצאת הכוכבים עדיף להדליק לפני כן, כדי לחוש לדעה שזמן ההדלקה בשקיעה, ולרמב"ם צריך להדליק בתוך חצי שעה מהשקיעה, ואם ימתין עד אחר ערבית, יפסיד הזמן. וגם הסוברים שצריך להדליק בצאת הכוכבים מסכימים שאפשר להקדים בכמה דקות. אמנם דעת רוב האחרונים שהזמן הוא בצאת הכוכבים, וממילא ערבית קודמת. ואין חוששים להדליק בתוך חצי שעה לשקיעה, מפני שגם אחר ערבית עדיין יש אנשים ברחוב, ועוד שלמדנו בהערה הקודמת שי"א שאז הוא זמן ההדלקה לכתחילה (ר"ן רשב"א ור"ת ועוד). יש להוסיף, שבבתים רבים נוהגים לשיר פיוטים ולחלק לילדים ממתקים, וזה מקשר אותם למצווה ולנס, ואם האב יצטרך לרוץ מיד אחר הדלקת הנרות לבית הכנסת, שמחת המצווה שלהם תיפגם, ולכן עדיף להדליק מיד לאחר ערבית. ומי שרגיל להתפלל תמיד מאוחר יותר, אין סיבה שישנה ממנהגו בחנוכה, וכך יוכל להדליק ממש בצאת הכוכבים (ישועות יעקב תרעט, א).

[10]. משך זמן ההדלקה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מהשוק, וכתבו הראשונים שהוא כחצי שעה, וכ"כ בשו"ע תרעב, ב. ובאוצר הגאונים (תשובות סי' סה) מבואר שהוא שיעור של שעה או חצי שעה, ואולי היו הבדלים בין המקומות מתי חזרו התרמודאים מהשוק. ואחרונים רבים כתבו שכיום נכון להדליק יותר זמן.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן