א – מהי עיר מוקפת חומה

פורסם בקטגוריה יז - דיני פרזים ומוקפים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-17-01/

כפי שלמדנו (טו, ד), שני זמנים נקבעו לפורים, בכל המקומות עושים את הפורים ביום י"ד באדר, ובכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון ובשושן הבירה ביום ט"ו באדר.

אין הבדל בזה בין עיר שבארץ ישראל לעיר שבחוצה לארץ, כל עיר שהיתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, אע"פ שחומתה נחרבה, דינה כדין עיר מוקפת חומה. ורק שושן הבירה, שבה נעשה הנס, דינה כעיר מוקפת חומה למרות שבימי יהושע בן נון עדיין לא נבנתה (שו"ע תרפח, א).1

ובזמן שאנשי כנסת הגדולה תקנו את ימי הפורים, היו כרכים רבים, בעיקר בארץ ישראל, שהיתה לגביהם מסורת שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, ועשו בהם את הפורים ביום ט"ו. אולם במשך השנים הרבות שעברו, נחרבו הכרכים ואבדה המסורת לגביהם. יש כרכים שידוע כי היו מוקפים חומה בימי יהושע בן נון, וגם כיום ישנה עיר שנקראת כשם אותו הכרך, כמו למשל לוד, אלא שאין אנו יודעים בוודאות אם העיר של היום נמצאת במקום המדויק שבו היה הכרך בימי יהושע בן נון, או שלוד של היום רק נקראת על שם אותו הכרך ובאמת נמצאת במקום סמוך. ויש כרכים עתיקים שנעשו שוממים מיהודים ואבדה המסורת לגביהם, ואין אנו יודעים אם היו קיימים בזמן יהושע בן נון. ויש שאנו יודעים שהיו קיימים אלא שאיננו יודעים אם היתה להם אז חומה, כמו למשל חברון. ורק לגבי עיר אחת בלבד נותרה מסורת ברורה שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הלא היא ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ורק בה עושים בזמן הזה את הפורים ביום ט"ו. ונבאר תחילה את דינה של ירושלים, ואח"כ את דינם של המקומות שיש לגביהם ספק.2


  1. בגמרא מגילה ג, ב, עיר מוקפת חומה היא עיר שהקיפו אותה תחילה בחומה ואח"כ בנו את בתיה. וכן הדין אם בנו את בתיה מתחילה על דעת להקיף אותה אח"כ בחומה. אבל אם בנוה סתם, ואח"כ הקיפוה בחומה, אינה נחשבת לעיר מוקפת חומה (שו"ע תרפח, א). ושם בגמרא: "כרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר". לדעת השאילתות ורמב"ן, כך הדין לעניין פורים. ולדעת הרמב"ם והתוס' והרא"ש ועוד הרבה ראשונים, דין זה נאמר לשאר דיני עיר מוקפת חומה, אבל לעניין פורים אין צריך עשרה בטלנים, וכך נפסק בשו"ע תרפח, א, ועי' מ"ב ב. ומהם עשרה בטלנים? לרש"י הם עשרה שבטלים ממלאכתם וניזונים מהציבור, כדי שיהיו מצויים בביה"כ בתפילות, וכ"כ העיטור, הרמב"ם נמוק"י ועוד. ולרמב"ן ורשב"א וריטב"א, אין צורך שיהיו בטלים ממלאכתם אלא רק קבועים בהגעתם לביהכ"נ לתפילות בשחרית וערבית. ועי' בירור הלכה ג, ב.
  2. כתב בשו"ת דברי יוסף שוורץ סי' ב, שרק לגבי ירושלים יש וודאות שהיא מוקפת חומה. הנה למשל חברון, לרדב"ז ב, תרפא, לא היתה מוקפת (ועי' תחומין א' עמ' 122-123), והחיד"א כתב שנהגו לקרוא גם בט"ו (כה"ח תרפח, טוב). לוד – במגילה ד, א, מבואר שהיא מוקפת, אלא שיש ספק אם לוד של היום באותו המקום של לוד העתיקה, ועל כן דינה כספק, וכ"כ ביבי"א ח"ז, ס. ולגבי טבריה, במגילה ה, ב, מבואר הספק לגביה, מפני שצד אחד שלה לא היה מוקף בחומה אלא בים. וגם אם נמצא עיר שיש בה שרידים של חומה עתיקה מימי יהושע בן נון, עדיין לא יהיה ברור אם הקימו את העיר על דעת להקיפה בחומה, שרק באופן זה נחשבת למוקפת חומה. והרב ישראלי זצ"ל העלה סברה, שאם החומות כוסו בעפר, וכיום הבתים נבנו מעל גובה החומות, אין להחשיבם כמקום עיר מוקפת חומה, הובא בתחומין א, עמ' 126. ועי"ש בדיון ארוך אודות הישוב בית אל, שמקומו כק"מ אחד ממקום חפירות בית אל הקדומה, ובעמ' 128, בדברי הרב דבליצקי עפ"י אגרות ראיה תכג, שאין לקבוע הלכה עפ"י ממצאים ארכיאולוגים. ובהמשך בעמ' 130, בהכרעת אבי מורי, שיעשו פורים בישוב בית אל ביום י"ד בלבד.
פורסם בקטגוריה יז - דיני פרזים ומוקפים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן