ג – דין מקומות מסופקים

פורסם בקטגוריה יז - דיני פרזים ומוקפים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-17-03/

הערים שיש לגביהן ספק הן: טבריה, חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו, חיפה. ויש שהוסיפו שיש ספק לגבי: בית שאן, יריחו, באר שבע, רמלה. ובחוץ לארץ: צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדד.4

נחלקו הראשונים בדין מקומות המסופקים. כולם מסכימים שצריך לקרוא בהם את המגילה ביום י"ד עם ברכה, מפני שאפילו מי שגר בירושלים (שזמן קריאתו בט"ו), אם קרא בי"ד, שהוא זמן קריאה לרוב העולם, יצא בדיעבד, ועל כן במקום שיש ספק, צריכים לקרוא לכתחילה בברכה ביום י"ד. השאלה האם יש חיוב לקרוא גם ביום ט"ו.

יש אומרים, שבכל המקומות המסופקים עושים את הפורים ביום י"ד בלבד, ואינם צריכים כלל לקרוא ביום ט"ו, ורק הרוצים לנהוג מנהג חסידות, יקראו ביום ט"ו בלא ברכה (רמב"ן, רשב"א, ר"ן וריטב"א).

ויש אומרים, שצריכים לקרוא בהם גם ביום ט"ו בלא ברכה, והטעם, כדי שהספק לא ישכח. ויש בכך גם משום כבודה של ארץ ישראל. אלא שהואיל והוא ספק לא יברכו (רמב"ם א, יא, מאירי ושבולי הלקט, וכן נפסק בשו"ע תרפח, ד). ונחלקו לגבי שאר מצוות הפורים – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה. יש אומרים שמקיימים אותן רק ביום הראשון, שהוא פורים לכל העולם (פר"ח), ויש אומרים שמקיימים אותן גם ביום השני (ריא"ז).5 והגרים סמוך למקום הספק עושים פורים בי"ד בלבד, כי רק הסמוכים למקום שוודאי קוראים בו בט"ו נגררים אחריו, ולא הסמוכים למקום ספק. ויש שהחמירו גם על המקומות הסמוכים לספק, שיקראו את המגילה גם ביום ט"ו.6

למעשה, ברוב המקומות המסופקים נוהגים כיום לסמוך על הדעה המקילה, ועושים את הפורים בי"ד בלבד. ורק במקומות שהספק לגביהם חזק יותר, כמו טבריה וחברון, ישנם רבים שנוהגים לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, ויש נוהגים אף לקיים בהם את שאר מצוות הפורים.


  1. עיין במקראי קודש לרב הררי ה, יא (עמ' קא-קז), שפרט הספק והמנהג שבכל הערים. ועוד עיין בתורת המועדים ו, ד, והלח"ב ח, ב. הספקות הם משני טעמים: א) אם היתה להן חומה בימות יהושע בן נון (ואם היתה שמא החומה נבנתה אחר הבתים). ב) אם מקומם היום כמקומם אז. יש ששני הספקות בהן, ויש שרק ספק אחד. הערים שברשימה הראשונה יש יותר סבירות שהיו מוקפות חומה, וברשימה השנייה – פחות. ובהתאם לכך פחות נוהגים לקרוא שם גם בט"ו.
  2. במגילה ה, ב, חזקיה קרא מגילה בטבריה בי"ד וט"ו, כי היתה מוקפת חומה משלושה צדדים, ובצד אחד היה ים בלא חומה, והיה ספק אם היא נחשבת מוקפת חומה. ורב אסי קרא מגילה בהוצל בי"ד וט"ו, כי הסתפק אם היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. לדעת הרמב"ן, הרשב"א, הר"ן והריטב"א עפ"י הגאונים, קוראים רק בי"ד בברכה, ומעיקר הדין לא היו צריכים לקרוא כלל מגילה, שהואיל ואין זו מצווה מהתורה ספיקא לקולא, אלא כדי שלא תתבטל מהם המצווה לגמרי, קבעו לקרוא בי"ד כרוב העולם. וחזקיה ורב אסי נהגו מנהג חסידות וקראו גם בט"ו. לעומתם דעת הרמב"ם, שבולי הלקט, המאירי ושו"ע תרפח, ד, שצריכים מהדין לקרוא בשני הימים, בראשון עם ברכה ובשני בלי ברכה. (ולריא"ז בשני הימים מברכים, ולר' יחיאל בשני הימים אין מברכים).

    ולכאורה יש לשאול, איך נוהגים לברך על המגילה בי"ד, והלא יש ספק אם דינם כפרזים. אלא שמבואר בירושלמי מגילה (פ"א ה"א וה"ג, ופ"ב ה"ג), שגם בן כרך שקרא בי"ד יצא ידי חובתו בדיעבד. ואמנם הפר"ח (תרפ"ח) ועוד כמה אחרונים כתבו שהבבלי חולק על כך, ולדעתם בן כרך שקרא בי"ד לא יצא. אולם הפמ"ג (משב"ז תרפח ב) ועוד אחרונים כתבו, שגם הבבלי מסכים לכך, וכן באר הגר"א (תרפח, ד), שזה יסוד דעת הרמב"ם והשו"ע. וכך גם מבוארת דעת הרמב"ן והרשב"א, ולכן קוראים בי"ד בברכה.

    כתבו הרשב"א והריטב"א והגר"א, שרק בספקות שבארץ ישראל יש מקום לקרוא יומיים. ויש חולקים, עי' מ"א תרפח, ד. והבא"ח תצוה יד, כתב שנהגו בבגדד לקרוא מגילה בשני הימים.

    לדעת ריא"ז ומ"א תרפח, ה, כשיש ספק מקיימים את כל מצוות הפורים בשני הימים. ולדעת פר"ח ומטה יהודה רק מקרא מגילה מקיימים יומיים. ובאר בבניין שלמה, שמקרא מגילה מדברי קבלה, ואילו שאר המצוות מדרבנן, ולכן מקילים יותר בספקן. (ועי' מ"ב תרפח, י, שכתב כמ"א, ובבאו"ה סו"ס תרצה, שכתב כפר"ח, ואולי החילוק הוא שבמצוות שעולות כסף היקל, וכפי שכתב הר"ן לגביהן שספק ממון לקולא). ובאגרת הפורים כתב, שבחברון וטבריה נוהגים בט"ו רק במקרא מגילה ולא בשאר המצוות. והבא"ח נהג בכל המצוות בשני הימים. ועי' בתורת המועדים ו, ג. לגבי קריאת התורה, נחלקו האחרונים (כה"ח תרפח, כה). ולגבי 'על הנסים', המ"ב תרצג, ו, כתב לאומרו גם ביום השני, ובכה"ח תרפח, כג, כתב עפ"י ר"ח ויטאל שלא לאומרו.

  3. לברכ"י תרפח, ט, והביאו בבאו"ה תרפח, ב, סמוך למקום ספק קוראים בי"ד בלבד, ובפאת השולחן ג, טו, כתב, שבכפרים הסמוכים לצפת קוראים שני ימים. וכ"כ החזו"א קנג, ג, ולכן הצריך לקרוא בבני ברק שהיא סמוכה ליפו גם בט"ו. אלא שכבר למדנו שלדעת הרבה ראשונים, גם במקום הספק עצמו מצד הדין אין צריך לקרוא בט"ו, לפיכך בסמוך הוא ספק ספיקא ודינו לקולא. וכהמשך לזה אולי אפשר לומר, שבעקבות זאת גם במקומות המסופקים עצמם מתחזקת הדעה שיש לקרוא בי"ד בלבד. שכן אחת הסברות שהסמוך לכרך נידון ככרך, כדי שלא לחלק בין האנשים שחיים בשכנות (טורי אבן, חת"ס, כמובא בהערה 3). ואם בסמוך לספק ינהגו פורים בי"ד, ובמקום הספק ינהגו גם בט"ו, תהיה חלוקה ביניהם. ולכן ראוי שאלה החיים במקום הספק יגררו אחר אלה שסמוכים להם, ויעשו רק בי"ד, שהרי בנוסף לזה כך דעת רוב הראשונים עפ"י הגאונים.
פורסם בקטגוריה יז - דיני פרזים ומוקפים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן