ו – מעמדה של המצווה מבחינה הלכתית

פורסם בקטגוריה ג - מצוות ישוב הארץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/06-03-06/

כפי שלמדנו, אמרו חכמים על מצוות ישוב הארץ (ספרי ראה נ"ג, תוספתא ע"ז ה, ב): "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". ואמנם על עוד כמה מצוות אמרו שהן שקולות כנגד כל המצוות,[5] מכל מקום מבחינה הלכתית יש במצוות ישוב הארץ עדיפות על כל שאר המצוות, שהיא היחידה שנצטווינו לקיימה במסירות נפש, בכיבוש הארץ ושמירתה מידי אויבינו (כמבואר לעיל הלכה ד).

בנוסף לכך, היא היחידה שדוחה איסור 'שבות' של חכמים בשבת. לא כאן המקום לבאר מהו איסור "שבות של חכמים", רק נזכיר שחכמים עשו סייגים לתורה, כדי שלא יבואו לעבור על איסורי תורה. והסייגים שקבעו בדיני שבת נקראים 'שבות'. וכל כך העמידו את דבריהם, עד שאפילו אם תיווצר התנגשות בין קיום מצווה מהתורה לאיסור 'שבות', קבעו חכמים שלא לקיים את המצווה ובלבד שלא לעבור על 'שבות', מפני שאם יעברו על הסייגים, לבסוף יגיעו לחילול שבת גמור. ולכן, למשל, אם צריכים לקיים ברית מילה ביום השבת, וכדי לקיים את הברית צריכים לטלטל את הסכין במקום שאסור לטלטל מדברי חכמים, מבטלים את המילה ואין עוברים על דברי חכמים.

יתר על כן, כדי למנוע חשש איסור בשבת, קבעו חכמים שאם חל יום ראש השנה בשבת, לא יתקעו בשופר, כדי שלא יבואו לטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו על איסור תורה. וכן אם חל יום ראשון של חג הסוכות בשבת (שבו מצווה ליטול לולב מהתורה בכל מקום), קבעו חכמים שלא ליטול לולב, כדי שלא יבואו לטלטל את הלולב ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו על איסור תורה. נמצא שכל ישראל מתבטלים ממצוות עשה מהתורה של תקיעת שופר ונטילת לולב מפני איסור 'שבות' של חכמים.

ורק לשם מצווה אחת, הלא היא מצוות ישוב הארץ, ביטלו חכמים איסור 'שבות'. שאם התאפשר ליהודי לקנות בית מידי נכרי ביום השבת, מותר לו לבצע את הקניין ולצוות על הגוי לכתוב עבורו שטר בשבת, ולהראות לגוי היכן הכסף מונח כדי שייקחנו. ולא מדובר כאן על הצלת הארץ כולה אלא על גאולת בית אחד בלבד, וכדי לגואלו התירו חכמים לעבור על איסורים מדבריהם, מה שלא התירו במצוות אחרות (או"ח שו, יא).[6]


[5]. כיוצא בזה אמרו בנדרים לב, א, על מצוות המילה, ובבא בתרא ט, א, על מצוות צדקה, ובשבועות כט, א, על מצוות ציצית, ובמנחות מג, ב, על תפילין. ובירושלמי נדרים פ"ג ה"ט, על מצוות השבת, ושם פאה פ"א ה"א, על גמילות חסדים. וכן אמרו בכמה מקומות על מצוות תלמוד תורה. ועיין לעיל א, הערה 8, על המשותף בין המצוות ששקולות כנגד כל המצוות. אולם כפי שמבואר למעלה, מבחינה הלכתית מצוות ישוב הארץ יתירה על שאר המצוות, שהיא היחידה שכדי לקיימה צריכים להיות מוכנים למסירות נפש. שכן אפילו שלוש המצוות שעליהן אמרו "ייהרג ואל יעבור", רק אם הגיע לכך, שהציבו בפניו שתי אפשרויות: לעבור על אחת משלוש העבירות החמורות או להיהרג, עליו להיהרג ולא לעבור. וכן בעת גזירת מלכות מצווה למסור את הנפש על כל המצוות. אלא שמלכתחילה צריך להשתדל להתרחק ממצב שיכפו אותו לעבור עבירות ויצטרך למסור את נפשו. אבל כדי לכבוש את הארץ צריכים להיות מוכנים מלכתחילה לצאת למלחמה ולסכן נפשות.

[6]. בשאר המצוות התירו רק "שבות דשבות", היינו איסור קלוש יותר, כמבואר בשו"ע או"ח שז, ה. והזכרתי בהערה 1 שמקור הדברים בב"ק פ, ב, וגיטין ח, ב, ובתוספות שם. ועיין בפניני הלכה שבת א' טז, ג. ודין זה ציינו גדולי ישראל האחרונים כשרצו לבאר את מעלתה של מצוות ישוב הארץ על שאר המצוות.

פורסם בקטגוריה ג - מצוות ישוב הארץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן