ה – סמכות 'טובי העיר' לכנסת ולממשלה

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/06-06-05/

עד כה עסקנו בכלל ההלכתי 'דינא דמלכותא דינא' הקובע שישנו תוקף הלכתי לכל מס או מכס שהמלכות מטילה על תושביה. עתה נוסיף, שתוקפם של המיסים במדינת ישראל, מחייב את ישראל יותר מבשאר המדינות. משום שהממשלה נבחרה על ידי רוב הציבור היהודי, ואם כן בנוסף לתוקף של מלכות יש לממשלת ישראל גם תוקף של 'חבר-עיר'. 'חבר-עיר' הוא השם של המנהיגים שהיו נבחרים על ידי בני העיר או הקהילה, ובדרך כלל היו נקראים 'טובי-העיר' או 'טובי-הקהל'. וכתב הרא"ש בתשובותיו (כלל ו סימן יט), שפשוט שכל מה שטובי הקהל מסכימים לעשות, בכל תקנות הקהל שמתקנים על יחידים ועל רבים, שריר וקיים גם בלא קניין, וכל דבריהם ככתובים וכמסורים. ועוד כתב (שם סימן כז), שרשאים בני העיר להעניש ולקנוס את מי שעובר על תקנותיהם.

כמה הסברים נאמרו להלכה זו. מדברי המבי"ט בתשובותיו (ג, רכח) משמע שהתוקף ההלכתי של תקנות הקהל נובע מהמנהג, שמאחר שהציבור נוהג לנהל את ענייניו באופן של בחירת מנהיגים שהם מתקנים תקנות ומטילים מיסים וקנסות, אין אדם פרטי יכול לעבור על מנהגם, וחובתו למלא אחר תקנות הקהל. עוד סברה ישנה, שבכל ענייני הציבור יש לקהל דין של שותפים, שהרי אם לא יתארגנו יחד בכל הנוגע לדברים הציבוריים, עלולים כולם להינזק, ולכן בעל כורחם נעשים כל בני העיר וכל בני המדינה שותפים וערבים זה לזה (מהר"ם שיק). ועוד, שיש לציבור זכות של 'חזקה', שכך נהגו מאז ומתמיד שהקהל מתערב מעט בענייניו של הפרט על ידי הטלת מיסים ומכס לצרכי הציבור. וכידוע, בכל דבר שיש לציבור חזקה בו, אין היחיד יכול לבטלה. לדוגמה, כאשר שביל עובר בחצרו של יחיד ובמשך זמן רב עברו בו רבים, נקבעה לגבי ההליכה בו חזקה, ואין בעל החצר יכול למנוע את הרבים מלעבור בשביל שבחצרו. וכן גם לגבי מיסים, יש חזקה שהציבור נוטל מס מכל יחיד.

לסיכום, ברור למעשה שישנו חיוב גמור לשלם מיסים כפי החוק, גם משום 'דינא דמלכותא דינא', וגם משום תקנות הקהל (ציץ אליעזר טז, נ). ולדעת רוב הפוסקים כיוון שהחובה לשלם מיסים נחשבת כתנאי שבממון, ממילא זו חובה מהתורה, והמעלים מיסים עובר באיסור גזל.

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן