א – היחס לגר

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/06-10-01/

הלכות גרים הן מההלכות המופלאות שבתורה. שלא כמו בעלי תורת הגזע, הסוברים שאין לאדם אפשרות לשנות את עמו וזהותו, מהלכות גרים למדנו שכל גוי שרוצה באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל, יכול לעשות כן. אמרו חכמים שהמתגייר מגלה בעת הגיור ששורש נשמתו בישראל, שכן כל נשמות ישראל ושורש נשמות הגרים השתתפו בקבלת התורה במעמד הר סיני (שבת קמו, א).

היחס אל הבא להתגייר נראה לכאורה לא מובן, מצד אחד ישנה הערכה כלפי רצונו הטוב להתגייר, ומאידך מנסים לדחותו ולא לקבלו. אולם האמת שהיחס לגרים הוא חיובי בלבד, ומה שמנסים לדחותו הוא כדי לברר היטב, האם באמת חשקה נפשו להצטרף לעם ישראל ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, או שמא זה רצון רגעי שלאחר כמה שנים ייעלם ויחלוף.

לאחר שהגר מתגייר הרי הוא כיהודי לכל דבר, וצריך להיזהר בכבודו יותר מאשר בכבודו של יהודי מלידה, מפני הקשיים העצומים שעומדים בפניו. שכן עזב את עמו וארצו ושפת אמו, ובא להצטרף לעם בעל מסורת עתיקה, שלא קל לקלוט אותה אפילו במשך לימוד של שנים מרובות. המעבר הקיצוני הזה דורש מאמצים נפשיים עצומים, וכל עלבון ואפילו קל שבקלים עלול לערער את הביטחון ולגרום לעצבות גדולה. לכן החמירה התורה וקבעה שכל המצער את הגר עובר על שלושה לאווים (ב"מ נט, ב). ראשית הרי הוא כיהודי רגיל, וכל המצערו עובר על איסור "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז). ועוד שני לאווים הוסיפה התורה למי שמצער את הגר, שנאמר (שמות כב, כ): "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". ועוד נאמר (ויקרא יט, לג-לד): "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם".

גם מן הצד החיובי, נצטווינו לאהוב את הגר בשתי מצוות (רמב"ם הל' דעות ו, ד). ראשית ככל יהודי, שנאמר (ויקרא יט, יח): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". ועוד מצווה מיוחדת ניתנה לגבי הגר, שנאמר (דברים י, יט): "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אכן הגר ראוי לאהבה כפולה, לאחר שמרצונו החופשי עזב את עמו ומולדתו ובחר להצטרף לעם ישראל. ואף הקב"ה אוהב את הגרים, שנאמר (שם, יח): "וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה". יהי רצון שנזכה כולנו לאהוב ולקרב את הגרים, לאמצם אלינו בחום, ולגלות בכך את סגולתו המופלאה של עם ישראל.

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן