ד – גרים לשם נישואין, כבוד או ממון

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/06-10-04/

אמרו חכמים שאם הנוכרי בא להתגייר כדי להינשא ליהודייה, או כדי לזכות לכבוד או ממון, אין מקבלים אותו. מפני שאף אם הוא מצהיר על רצונו לקיים מצוות, מסתבר שאין כוונתו טהורה, ויש לחשוש שכאשר יתקל בקשיים – יזנח את התורה ומצוותיה. כיוצא בזה אמרו חכמים: "אין מקבלים גרים לימות המשיח", מפני שהמניע לרצונם להתגייר אינו לשם שמיים, אלא לשם הכבוד שיהיה אז לישראל. וזו הסיבה שגם בימי דוד ושלמה לא קבלו גרים. וכל זה לכתחילה, אבל אם למרות שהנוכרי בא לשם נישואין או ממון או כבוד, בית הדין נהג שלא כפי הוראת חכמים והסכים לדון בעניינו וגיירו – גיורו תקף ודינו כיהודי (יבמות כד, ב).

זהו שאמרו חכמים (יבמות עט, א) שבימי דוד ושלמה התגיירו מאה וחמישים אלף גרים, שבתי דין של הדיוטות קבלום. וקראו לאותם דיינים הדיוטות, מפני שלא הקפידו על ההוראה שלא לקבל גויים הבאים לשם כבוד. ואכן פעמים רבות הגרים שהתגיירו לשם נישואין או ממון או כבוד, לא קיימו את המצוות ופעמים שאף חזרו לעבוד עבודה זרה. וכך היה עם הנשים הנוכריות שנשאו שמשון ושלמה, שהן אמנם עברו גיור כדת וכדין וקבלו על עצמן בפני בית דין לקיים את כל המצוות, אבל כיוון שלא התגיירו לשם שמיים אלא כדי להינשא לאנשים נכבדים כשמשון השופט ושלמה המלך, לא היה גיורן בלב שלם, וסופו של דבר שחזרו לעבוד עבודה זרה. אולם להלכה כיוון שהתקבלו כדת וכדין בבית הדין, גם לאחר שחזרו לסורן דינן כדין יהודיות שעובדות עבודה זרה (עי' רמב"ם איסורי ביאה יג, יד-יח).

על המקבלים גרים שלא התגיירו בלב שלם אמרו חכמים (יבמות קט, ב): "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים", שהם מכניסים לעם ישראל יהודים שמתנהגים כגויים ומחטיאים את ישראל.

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן