ה – שאלת הגיור בנישואי תערובת וזרע ישראל

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/06-10-05/

בדורות האחרונים, בעקבות הצרות, המלחמות והחולשה הרוחנית, המסגרות הדתיות והלאומיות נפרצו, ורבים מבני עמנו התחתנו עם גויים, והתעוררה שאלה קשה, מה לעשות במקרה שזוג מעורב, אחד מהם יהודי והאחר גוי, בא לפני בית הדין – והגוי רוצה להתגייר. מצד אחד, נפסקה הלכה שאין לקבל גוי המבקש להתגייר לשם אישות, וכאן קרוב לוודאי, שאילולי הגוי התקשר עם יהודייה, או הגויה עם יהודי, לא היו חושבים כלל על גיור. אולם מצד שני, ההלכה היא שאם בית הדין יקבלם, בדיעבד הגיור יתפוש, ועל ידי כך נחסוך מהיהודי את האיסור החמור שבחייו המשותפים עם בן זוגו הגוי.

למעשה הורו רוב הפוסקים, שאם הגוי מוכן לקבל על עצמו את עול המצוות, יש לקבלו לגיור. שכל מה שאמרו חכמים שלא לקבל גוי הבא לשם אישות, הוא בתקופה שבלא רשות ההורים לא היו מתחתנים, ועל ידי דחייתם מגיור מנעו את נישואיהם. אבל כאשר הם כבר חיים ביחד, מה יועיל שלא נקבלם לגיור? הלא יחטאו יותר! יתר על כן, אם לא יגיירו את הגוי, יש חשש שלבסוף בן הזוג היהודי יתבולל לגמרי. וכל מה שאמרו חכמים שתבוא רעה לבית הדין שמקבל גר לשם אישות, הוא דווקא כאשר על ידי קבלתו הוא נכנס לישראל, ועלול להשפיע עליהם לרעה. אבל כאן, שהוא כבר חי כגוי גמור בקרב ישראל, אין אשמה על בית הדין שמקבלו, אלא אדרבה – יש לו זכות שהוא מנסה למנוע התבוללות. לכן, אם בן הזוג הגוי מוכן לשמור מצוות, יש לגיירו (טוב טעם ודעת מהדו"ק קכט; אחיעזר ג, כו; תעלומות לב כט; משפטי עוזיאל ח"א יו"ד יד; הרב אונטרמן ב'שבט מיהודה' שער חמישי).

ועדיין עומדת בפני בית הדין השאלה, האם הבא להתגייר מוכן לקבל על עצמו את המצוות בלב שלם. שכן רוב הבאים להתגייר לא התעוררו לכך בעקבות מחשבות על אמונה ותורה, אלא מפני הקשר שלהם לעם היהודי דרך בני זוגם או מפני שאחד מהוריהם היה יהודי, והם או הוריהם החליטו לעלות לארץ ולקשור את גורלם עם העם היהודי. וכיוון שלדאבון לבנו לעת עתה רוב היהודים אינם מקפידים לשמור את כל המצוות, באופן טבעי הבאים להתגייר סבורים שקבלת המצוות אינה הכרחית, ולכן גם כאשר הם עומדים בפני בית הדין ומביעים רצון לקיים את המצוות, יש לחשוש שאין מדובר בקבלת מצוות שלימה. ואזי בית הדין צריך להעריך, האם מדובר בקבלת מצוות כנה שמאפשרת להם לקבל את הגר או לא? וההחלטה קשה מאוד. אם אכן כוונתו של הבא להתגייר לשם שמים, וסופו שיקיים את המצוות, ובית הדין חושד בו שלא יקיים את המצוות ולא מקבלו – הרי שבית הדין גרם נזק גדול לעם ישראל ולאותו הגוי, וייענש על כך. כשם שאבותינו נענשו על זה שלא קיבלו את תמנע, שבסופו של דבר התרחקה מאוד, ונישאה לאליפז והולידה את עמלק שציער את ישראל (סנהדרין צט, ב). מאידך, אם בית הדין יקבל את מי שאינו מתכוון לקיים את המצוות – יזיק לעם ישראל, ועל זה אמרו חכמים: "רעה תבוא למקבלי גרים", ו"קשים גרים לישראל כספחת" (יבמות קט, ב; תוספות שם).[2]


[2]. כדי להבין את גודל הבעיה, צריך לזכור כי בעקבות המהפכה הקומוניסטית והשואה, משפחות יהודיות רבות כמעט ונכחדו. והנה מגיע הנכד האחרון שנותר, הוא נשוי לגויה, והיא רוצה להתגייר. האם ננעל בפניהם את הדלת? האם לא נאזין לזעקת הסבים והסבתות שנטבחו, נשרפו ונשחטו על קידוש השם? רק אחד נותר מהם, האם נזרוק אותו להיטמע בין הגויים, שלא יישאר להם אפילו שריד אחד?! נדמה בנפשנו יהודי שבעוון יהדותו הוגלה על ידי השלטונות הסובייטיים לסיביר. הוריו נרצחו בשואה. אין לו שם עבודה ואין לו בית. בקור של מינוס ארבעים מעלות הוא נודד גלמוד ממקום למקום. ישן בתחנות. לפעמים אפילו את השפה לא ידע כראוי. אם לא ימצא קורת גג, תנור חימום וקערת מרק חם – ימות. והנה גויה אחת ריחמה עליו ופתחה לפניו את דלת ביתה. נוצרו ביניהם קשרים. מתוך הכרת תודה הוא לבסוף התחתן איתה. כעת ילדיו מגיעים לארץ – האם לא נפתח להם דלת וסיכוי להתאחד מחדש עם העם היהודי? גם יהודים רבים שהיגרו לארצות המערב לא עמדו בניסיון והתבוללו, והם בוודאי צאצאים של צדיקים, שכן אין יהודי שאבותיו לא מסרו את נפשם במשך דורות כדי להישאר יהודים, והנה עתה הם או בנות זוגם מבקשים להתגייר, ובגיורם תלוי עתיד משפחתם בישראל. אותם בוודאי צריך לגייר למרות שהמניע הראשון לגיור אינו אמונה ורצון לקיים את המצוות.

יש טוענים שהבעיה החמורה ביותר בארץ, מבחינה דתית-לאומית היא מציאות של רבע מיליון צאצאי יהודים שאינם יהודים, שמסתבר שרובם יתחתנו עם יהודים שלא במסגרת ההלכה וחוק הנישואין במדינת ישראל, ולכן צריך לעשות הכל כדי לגיירם. אולם לא זו הבעיה האמתית, אלא העובדה הכואבת עד תהום שרוב עם ישראל אינו שומר תורה ומצוות היא הבעיה הלאומית החמורה שלנו. הפתרון האמיתי אינו הגמשת כללי הגיור אלא תיקון פנימי שלנו, בלימוד התורה ביושר ועמקות, בקיום המצוות ברצינות, בהתמסרות לתיקון עולם על ידי גילוי דבר ה' והדרכותיו שבתורה. אז יתקיימו בנו כל הברכות שבתורה, וממילא כל ישראל ירצו לעסוק בתורה ולקיים את מצוותיה, וכל קרובי ישראל ישתוקקו להתגייר ולהצטרף לחיים האמתיים והטובים הללו. מי שמציע לקבל גרים בלי קבלת מצוות שלימה חושב כנראה שהמציאות הנוכחית, שבה רוב היהודים אינם שומרים תורה ומצוות, תמשיך להתקיים במשך דורות רבים. אולם נראה שלטווח ארוך, אין לחילונים סיכוי לשרוד כיהודים. הלוואי שכולם יחזרו בתשובה. לצערנו, יש להניח שמי שלא יחזור לתורה ומצוות, זרעו יתבולל בעמים. מדיניות גיור מקילה לא תשנה זאת.

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן