ה – יסוד הגיור

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/06-10-05/

יסוד הגיור הוא, קבלת עול התורה והמצוות לפני בית-הדין. אולם כפי שלמדנו, אין צורך ללמד את הגר לפני הגיור את כל פרטי התורה והמצוות, אלא מלמדים אותו את עיקרי הדברים, ואם רואים שבדעתו לקבל על עצמו עול תורה, מיד מגיירים אותו, ולאחר מכן ימשיך ללמוד ולהתקדם כיהודי.

המקור לזה הוא במעשים המובאים בתלמוד (שבת לא, א). מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי הזקן ואמר לו: ברצוני להתגייר אבל בתנאי שתלמד אותי את כל התורה על רגל אחת, דחפו שמאי מלפניו, משום שאיך יתכן ללמד את כל התורה על רגל אחת. בא אותו הגוי לפני הלל הזקן, גיירו, ואמר לו: "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זהו הרעיון המרכזי בתורה, וכל השאר פירוש לזה, וכדי להבינו המשך ללמוד.

ועוד מעשה היה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו אותו נכרי לשמאי: שבכתב – אני מאמינך, ושבעל פה – איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו שמאי והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל – גיירו. והתחיל ללמדו ושכנע אותו להאמין בתורה שבעל פה.

ושוב מעשה היה בגוי אחד ששמע על בגדי הכהן הגדול, והתפעל מיופיים והדרם, ונתמלא חשק גדול להיות יהודי. בא לפני שמאי הזקן ואמר לו: רצוני שתגיירני על מנת שאלבש את בגדיו של הכהן הגדול. מיד דחאו שמאי הזקן, שהרי ידוע שאין הגר יכול להיות כהן גדול, וממילא אסור לו ללבוש את בגדיו. בא אותו הגוי לפני הלל ואמר לו: רצוני שתגיירני על מנת שאלבש את בגדי הכהן הגדול. קבלו הלל הזקן, וגיירו.

ולכאורה יש לשאול, הרי הלכה פסוקה היא, שאם הגר אינו מוכן לקבל על עצמו את עול המצוות כולן, אסור לגיירו. ואיך גייר הלל את זה שהסכים לקיים רק את התורה שבכתב. ואיך גייר הלל את זה שבא להתגייר על מנת ללבוש את בגדי הכהן הגדול, והלא אסור לכל ישראל ובכלל זה לגרים ללבוש את בגדי הכהן הגדול, וכיצד גיירו על מנת לעבור על איסור?

הפירוש הוא, שהלל הבחין בחכמתו שכוונתם של אותם הגויים טובה ואמיתית, ורק לא ידעו כיצד לבטא את עצמם בצורה נאותה, והיה בטוח שבסופו של דבר ימשיכו ללמוד תורה ויקיימו את כל המצוות (תוספות יבמות קט, ב ד"ה 'רעה'). ומכאן אנו לומדים, שאין צורך ללמד לפני הגיור את כל ההלכות שבתורה, אלא מספיק שבית הדין יגיע למסקנה שהגר מעוניין באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל, ולקבל על עצמו את עול התורה (ב"י סוף סימן רס"ח).

ואמרו חכמים (שבת לא, א), לימים נזדווגו שלושת הגרים הללו למקום אחד, אמרו: "קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה".

אלא שההחלטה הזו של בית הדין קשה מאוד. מצד אחד אם אכן כוונתו של הבא להתגייר לשם שמים, וסופו שיקיים את כל המצוות, ובית הדין אינו מבחין בכך, וחושד בו שלא יקיים את מצוות התורה, ולא מקבלו – הרי שבית הדין גרם נזק גדול לעם ישראל ולאותו הגוי, וייענש על כך. כשם שאבותינו נענשו על זה שלא קיבלו את תמנע, שבסופו של דבר התרחקה מאוד, ונישאה לאליפז והולידה את עמלק שציער את ישראל. ומצד שני אם יקבלו את מי שאינו מתכונן לקיים את המצוות – יזיקו לעם ישראל, ועל זה אמרו חז"ל (יבמות קט, ב): "רעה תבוא למקבלי גרים", ו"קשים גרים לישראל כספחת" (תוספות שם).

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן